מוחמד רויידי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

בפני בית הדין ערעור על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה ביום 23.12.09, כי דרגת הנכות הרפואית של המערער היא 5% צמיתה, מיום 1.1.09.

במסגרת הדיון המוקדם נרשמו בפני כב' הרשמת ח. גרשון יזרעלי טענות הצדדים בערעור. הצדדים ביקשו הכרעת שופט על סמך כתבי הטענות והטיעונים בפרו'.

עיקר הטענות ב"כ המערער הם כי:

א.     טעתה הועדה הרפואית משהעמידה את נכותו על 5% לפי סעיף 43(4)(3) ולא לפי 43 (4) א' המקנה למערער 10%.

ב.      טעתה הועדה משקבעה נכותו בשעור 5% מיום 1.1.09.

ג.       טעתה הועדה באבחנה בסעיף 22 לפר' "מ.א. חבלת זרת ימין" למרות שהחבלה גם בכף היד ובכתף ימין.

ד.      טעתה הועדה שלא הפעילה את תקנה 15 כאמור בסע' 23 לסיכום, חרף העובדה שהמערער ציין שחדל לעבוד באחת העבודות. על הועדה לטענתו לבדוק ירידה בהכנסות.

ה.     טעתה הועדה בסע' 23 לפרו' שקבעה שהתעודות לאחר הנתוח ב-6/09 אינן בסמכותה חרף קביעת בית הדין בס' ג' לפרו'.

ו.       הועדה לא התייחסה לתלונות המערער שצורפו במכתב ונמסרו ביום הבדיקה ולא נמקה כראוי החלטתה.

מנגד טוען ב"כ המשיב כי:

א.     מטעם המשיב יש הסכמה להחזיר עניינו לועדה ליישום סע' א' לפסק הדין בענין תקנה 15 וחזרתו לעבודה אחת בלבד.

ב.      לטענת המשיב קוים האמור ביתרת פסק הדין. פסק הדין לא התייחס לנכות בגין הניתוח, ועל זו ניתן להגיש החמרה דבר שיפעל לטובת המערער שכן הנה משני דרגי ועדה.

ג.       הוראת סעיף ג' לפסק הדין לא מתייחסת לניתוח אלא לזמניות הנכות ביחס לצמיתה אותה נתנו והכל התייחס לועדה מיום 26.5.09 טרם הניתוח.

5.       א. הסמכות לקבוע אם דרגת כושר ההשתכרות של המבוטח נתונה, מכח החוק, לוועדת הנכות לעררים בלבד, ואין בית-הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה.

ב.      הסמכות לקבוע אם העבודה אשר הוצעה למבוטח מתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכח החוק, לוועדת הנכות לעררים בלבד, ואין בית-הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטה: מובן שלא כל מבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח אם לאו.

ג.       הסמכות לקבוע אם דרגת כושר ההשתכרות של מבוטח נתונה, מכוח החוק לוועדת הנכות לעררים בלבד, ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה.

המערער טען כי תקנה 15 לא יושמה כיאות ובכלל. המשיב הסכים כי עניינו של המערער יוחזר "א. לועדה ליישום תקנה 15 "על כן מתקבל הערעור בענין זה. לא למותר לציין כי בפרו' הדיון בתיק 11136/09 בסעיף א' נאמר בהסכמה כי עניינו יוחזר "א. יישום תקנה 15" על כן מתקבל הערעור בענין זה.

ענינו של המערער יוחזר לועדה אשר תיישם את סעיף 15 ותבדוק וכיוצא מכך בין היתר את אי חזרתו לעבודה אחת ואת הירידה ברמת ההשתכרות ותקבע קביעה לגבי יישום תקנה 15.

כאמור בענין זה הערעור מתקבל בהסכמה ועל פי נוסח פסק הדין שניתן