מוחמד רג'א שואהנה ואח' נ' מדינת ישראל

המערערים, יורשיו של רג'א שואהנה (להלן: המנוח) הגישו תביעה להורות על תיקון רישום פנקס המקרקעין ביחס לחלקה זמנית מספר 12 בגוש 19271 בסח'נין (להלן:החלקה). החלקה נרשמה בתום הליכי ההסדר, יחד עם חלקות זמניות 11-10, על שם מדינת ישראל כחלקה סופית 35. השופט י' עמית:

           בית משפט קמא דחה את התביעה, הן מטעמי התיישנות ושיהוי והן לאור ההלכות הנהוגות לגבי סעיפים 97-93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה).

           על כך נסב הערעור שבפנינו בו חזרו המערערים על טענותיהם בבית משפט קמא. עוד נטען על ידי המערערים, כי בניגוד לקביעת בית משפט קמא, המנוח הגיש תזכורת תביעה גם לגבי החלקה, לצד תביעות שהגיש לגבי חלקות אחרות.

2. אומר בקצרה, כי דין הערעור להידחות, ולו מחמת התיישנות.

           ביום 27.4.1956 נערכה ביקורת שדה בחלקה על ידי פקיד ההסדר דאז, אברהם הללי. בעקבות הביקורת, שנערכה בנוכחות המנוח, נכתב כי החלקה הינה "מזרע 65% ובה ניטעו עצי זית צעירים על אדמת טרשים כדי ליצור חזקה על הקרקע".

           ביום 27.4.1958 פורסם לוח התביעות לגוש בו מצויה החלקה שבמחלוקת.

           כחצי שנה לאחר מכן נערך הליך של בירור תביעות בסח'נין בנוכחות תובעי הזכויות.

           ביום 19.2.1962 פורסם לוח הזכויות שהוקרא בבית המוכתר, ובאותה שנה נרשמה החלקה שבמחלוקת כחלק מחלקה סופית 35 על שם המדינה.

           ביום 2.10.1996 הגישו המערערים לבית המשפט המחוזי תובענה לתיקון הרישום בפנקס, בהתאם לסעיף 93 לפקודה, בטענה כי החלקה נרשמה בטעות או במרמה על שם המדינה. התובענה נמחקה בפסק דין מיום 14.11.2005, וביום 19.3.2007 הגישו המערערים את התובענה מושא ערעור זה באותה עילה.