מוחמד קימרי נ' מרכז לשיתוף פעולה בינלאומי ושלום ואח'

פסק דין

1. הנתבעת 1 הינה עמותה (מלכ"ר) העוסקת בתחום של מחקר ותכנון אורבני במזרח ירושלים, תוך מעורבות של הקהילה. במסגרת פעילותה מגישה הנתבעת בקשות והצעות פרויקטים בתחום פעילותה לגופים מממנים (מוסדות שונים, בעיקר בינלאומיים). במסגרת הנתבעת מועסקים מרצים בעלי שם שלהם תואר שלישי בחתומים הרלוונטיים. הנתבע 2, ד"ר ראמי נסראללה (להלן: נסראללה), היה מנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלוונטית. במסגרת פעילותה הנתבעת מכשירה מתמחים מהמגזר הערבי שעוסקים בתחום עיסוקה.

התובע עבד אצל הנתבעת כמתמחה וכעוזר פרויקט, בין החודשים 12/04 ל-03/06. תפקידו של התובע בנתבעת נגזר מהשכלתו האקדמית והתאמתו להשתלב בתחום פעילותה. התובע בעל תואר ראשון ושני מהטכניון בתחום תכנון ערים ומשמש גם כשמאי מקרקעין.

2. התובע ביקש צו מניעה ביום 12.3.09 שיאסור על הנתבעת להשתמש בתוכנית שהוכנה על ידו, ולחלופין ביקש צו שיחייב את העסקתו בפרויקט במסגרת בתנאים מסוימים שסוכמו. נשמעו ראיות ביום 18.3.09 אך בסופו של דבר, לאחר שלא הגיש סיכומים, נמחק ההליך הזמני שנזנח על ידו.

3. בתובענה העיקרית שלפנינו מבקש התובע סעדים כספיים בסך 400,000 ₪, וזאת מאחר שלא הועסק בפרויקט שהוגש ואושר מימונו על ידי הקונסוליה הבריטית, כפי שסוכם עמו. כן טען כי הנתבעת השתמשה בחומרים שונים, במסגרת הצגת הפרויקט, המבוססים על עבודת התזה שהגיש לטכניון, ולו למעשה שייכות זכויות היוצרים. הפרת זכויות אלה מקנה לו זכות לפיצוי הואיל ולא הועסק בסופו של דבר כפי שהובטח לו – כמנהל הפרויקט.

נציין כי תביעה לפגישה בשם הטוב והמוניטין שלו נזנחה בסיכומיו, ואף אנו לא נענה בה. ההבטחה על יסודה הוא טוען לזכות לשמש כמנהל פרויקט ניתנה לו ע"י ד"ר ראמי נסראללה. הפרויקט, לטענתו, מבוסס על עבודת התזה שלו בטכניון (להלן: עבודת התזה). את התזה שהגיש בטכניון כתב בנושא "זיקה למקום בשכונות הערביות בירושלים המזרחית" והיא הוגשה (לטכניון) בינואר 2005. התובע הציג את עבודת התזה שלו לד"ר נסראללה שהתחייב כלפיו ביום 26.8.05 (נספח א' לתצהיר התובע, להלן: ההתחייבות) כדלקמן:

לכבוד מר מוחמד קימרי הנכבד,

שלום רב,

"ברצוני להבהיר לכבודכם שפרויקט התוכניות החלופיות בתוך גבולות העירייה שאנחנו מתכוונים להגישו למדינות האירופיות התורמות יוקצה שכר חודשי למנהל הפרויקט בסך של 3,000 דולר ארה"ב ובמידה ויאושר בערך המוצע והזמן המוצע תהיה אתה המנהל הביצועי של פרויקט זה לפי הסכמתנו שבעל פה ובזאת התחייבות לעבוד במרכזנו במשרה מלאה בתקופת הפרויקט.

בכבוד רב,

ראמי נסראללה

ירושלים 26.08.05

היה זה סמוך למועד בו הוצגה לד"ר נסראללה התזה אותה הגיש לטכניון כאמור חודשיים ספורים קודם לכן.

4. לטענת התובע, בסופו של דבר על יסוד הצעתו והתזה שלו, אושר מימון הפרויקט בשנת 2007, דבר שנודע לו באקראי במהלך שנת 2008. או אז דרש שימונה לשמש כמנהל הפרויקט, כפי שנקבע בהתחייבות, אך הנתבעת לא נענתה לדרישתו. בנסיבות האמורות דרש התובע לקבל שווה ערך לשכר עליו הוסכם בהתחייבות מכוחה של ההתחייבות, ולחלופין פיצוי בגין זכויות היוצרים שיש לו בעבודת התזה שלו, בה נעשה שימוש בפרויקט.

5.לטענת הנתבעת הפרויקט שאושר מימונו אינו זה שביחס אליו הייתה ההתחייבות, מה גם שהמימון הושג בזכות עבודה שעשו עובדי הנתבעת, ביניהם אף התובע. בכל אופן במהלך עבודתו כעובד הנתבעת עבד התובע, כעובד, על פרויקטים מטעמה של הנתבעת, יחד עם אנשי צוות נוספים. ברור שפירות עבודתו שייכים לנתבעת לנוכח הוראות חוק זכויות יוצרים ולנוכח העובדה שככל שיש כאן עבודה שיש בה זכויות יוצרים, הרי שזו נוצרה במהלך עבודתו אצל הנתבעת וממילא זכויות היוצרים שייכות לנתבעת.

בכל אופן בהתחייבות שניתנה לתובע היה תנאי מתלה – שהפרויקט יאושר. בסופו של דבר הפרויקט שאושר אינו הפרויקט עליו עבד התובע, אלא דבר שונה, שכלל חלקים נוספים ושונים מזה עליו עבד התובע. יתר על כן האישור הושג רק אחרי יותר משנה ולאחר שהתובע ניתק את קשריו עם הנתבעת וממילא לא חלה ההתחייבות.

6. בפנינו העידו התובע ומר נאזי אנסארי, ומנגד ד"ר נסראללה, ד"ר עומר יוסף ופרופ' חמאייסי.

7. בדיון הראשון השתתף נציג ציבור (מעבידים), מר הרולד בר. זה לא התייצב לאחר מכן ולכן ניתנה החלטה לפיה יקוים הדיון במותב חסר.

הכרעה

7. נקדים ונאמר כי החלטנו לדחות את התביעה, מהטעמים שיפורטו לקמן. בכל אופן, עדויותיהם של ד"ר נסראללה ושל ד"ר עומאר יוסוף עשו עלינו רושם מהימן ואנו מעדיפים עדויות אלה על פני העדויות מטעם התובע.