מוחמד נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער הורשע עפ"י הודאתו בבית משפט קמא בנהיגה בשכרות. נגזר דינו, בין היתר, לעונש פסילה בן 26 חודשים, בניכוי הפסילה המינהלית בת 30 הימים אשר ריצה. כן הטיל בית משפט קמא על המערער מאסר מותנה ופסילה מותנית של 6 חודשים וקנס יחסית נמוך של 1,200 ₪.

בערעור טוען המערער כי, בית משפט קמא החמיר איתו יתר על המידה ומציע לנהוג כפי שנוהגים בתי משפט לתעבורה אחרים, בהם הוטל עונש פסילה בפועל הפחוּת משנתיים, כנגד ביצעו עבירות של"צ. כתוצאה מכך, יוצאים נשכרים הן עברייני התעבורה והן הציבור בכללו.

לו הייתי יושב על נידין עתה, על כסא של בית משפט לתעבורה, הייתי שוקל את העצה בכובד ראש. יש טעם רב בחינוכם של אזרחי המדינה, עבודות של"צ הינן, בהרבה מקרים, מביאים תועלת לציבור. מנגד, יש לשלול האם שירות המבחן יעמוד בעומס רב הנוסף שיידרש ממנו בכח האדם שלהם, לערוך תסקירים גם לעניינים כגון דא, בנוסף לצורך בהם לענייני הרשעה או אי-הרשעה, מאסר בפועל וכיוצא באלה.

אבל, בעוונותיי, הנני יושב בדין עתה כערכאת ערעור על בית משפט לתעבורה בתל אביב, אשר שקל את כלל השיקולים אשר הובאו בפניי, לרבות הודאתו, אם כי לא המיידית, של המערער, עברו התעבורתי והפלילי, טיב העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות וכיוצא באלה, וגזר את הדין כפי שגזר, כאשר העונש אינו חורג מהעונש ההולם.

ההלכה היא, כמו שנאמר בע"פ 792/10 [טרם פורסם, מיום 14.02.11]:

"כידוע, גזירת הדין הינה מלאכת מחשבת עדינה של הערכה והתרשמות מהנאשם וממכלול הנסיבות, ורק במקרים של טעות מהותית בגזר הדין או סטייה ממשית לקולא או לחומרא מרמת הענישה ההולמת את המקרה, תימצא לה, לערכאת הערעור, עילה להתערבות בעונשים שהוטלו על הנאשם..."

בשום אופן לא אוכל לומר על גזר דינו של בית משפט קמא דבר מהדברים המצוינים לעיל, ומשכך, הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י' ניסן תשע"א, 14/04/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: