מוחמד ג'אלב ראגב עוסיילי ואח' נ' הכנסייה האוונגולית האפיסקופאלית ואח'

פסק דין

עפ"י כתב התביעה, התובעים תושבי ירושלים, שכנים המתגוררים באזור אלראם שם ממוקם נכס בעלות נתבעת 1 שמאפשרת לנתבע 2 לעשות בו שימוש כבית קפה.

בית קפה אלערבי הוא בית קפה עממי, פתוח לגברים בלבד, שבעיקר מוכר נרגילות לעישון בבית הקפה, וכן שתייה לא חריפה, ומאפשר משחקי קלפים ומשחקי שולחן אחרים.

בית הקפה ממוקם בתוך מבנה שהיה מיועד לבית מגורים, על הרחוב הראשי, בלב שכונת מגורים צפופה, בלי תשתית ובמיוחד בלי מקומות חניה, ניקוז או פתחי אוויר.

בית הקפה משמש גם למקום בילוי לבני נוער עד שעות הבוקר המוקדמות.

לטענת התובעים, המקום במקור אינו מיועד אלא למגורים, מהות פעילות המקום גורמת לעתים קרובות צעקות, מריבות, קללות והתקהלויות, המקום משמש מטרייה למשחקי קלפים, ומדובר בבית קפה עממי הגובה מחיר מופחת לעומת השוק, ובקיץ הוא מפעיל גם גינה ומציב שם שולחן וכסאות, וכך שולל את מקומות החניה מהאזור; לכלוך בלתי סביר ופגיעה בכבוד אנשי המקום.

בנוסף טוענים התובעים כי בית הקפה אלערבי מעסיק עובדים שגרים באותו נכס, ומכאן כי פעולות סידור המקום אחרי שעות העבודה, בשעות הלילה המאוחרות מאוד, מרעישות במיוחד ומדירות שינה מתושבי המקום. כמו כן מפעיל מערכת הגברה ורמקולים לצורך השמעת שירים ומוזיקה.

בכתב ההגנה נטען כי הכנסייה הוכרה ע"י ממשלת ישראל החל מ-1970, והיא הבעלים של הרכוש שנמצא בבית חנינא, וכולל מבנה בין שתי קומות, קומת קרקע וקומה ראשונה כאשר קומת הקרקע מיועדת למסחר, ויש בה 4 בתי עסק, וקומה ראשונה למגורים.

הכנסייה השכירה את בתי העסק בקומת הקרקע לתקופת שכירות של 4 שנים החל מ15.9.02, לאדם בשם חסונה, כדי שינהל אינטרנט קפה והוא פתח אותו בקומת הקרקע.

גם ב24.3.09 נחתם בין הכנסייה לבין חסונה הסכם שכירות נוסף, שעל פיו השכירה הכנסייה את קומת הקרקע בשנית, לחמש שנים החל מ1.1.09. קומת הקרקע תשמש לבית קפה, והעליונה למגורים. הסעיפים בשני החוזים חוזרים על עצמם. מאז 15.9.02 האחזקה והפיקוח לא קשורים לכנסייה. וכן החל מ1.1.09 גם לגבי הקומה הראשונה.

עוד טוענים הנתבעים כי עוולת העשן והרעש אינם נחשבים כלא סבירים, אינם מהווים מטרד לציבור וכי אין בנכס הפרעה לשימוש סביר ע"פ הפירוש המקובל בחקיקה ובפסיקה.

בנוסף טוענים הנתבעים כי התובעים מעולם לא פנו אל הכנסייה בדרישה כלשהי .

ביום 12.06.11 הגיעו הצדדים להסכמות לגבי מכלול הסוגיות בתיק והגישו אותם בצורה מפורטת על גבי מסמך תנ/1 , כאמור להלן:

לעניין ערימות הזבל והאשפה בכניסה לבית הקפה- הוסכם כי הנתבע 2 יסלק את הזבל והאשפה , לרבות פסולת הפחם המצטברת מסביב לבית הקפה, על בסיס יומי ולא יאוחר מהשעות: 10:00, 15:00 ו-22:00 בכל יום.

לעניין המריבות בבית הקפה- הוסכם כי הנתבע 2 יעסיק ו/או ימנה עובד שיהיה אחראי על שמירת הסדר והשקט בבית הקפה ומחוצה לו ומניעת מריבות וצעקות במקום. עוד סוכם שהשומר ישהה במקום במשך כל שעות פעילות בית הקפה.

לעניין העשן הנפלט מבית הקפה- התובעים והנתבע 2 הסמיכו את ביהמ"ש למנות מומחה לעניין זה, אשר יבקר במקום (רצוי בשיא שעות הפעילות, היינו בשעות 20:00-23:00) ויחווה דעתו בשאלות הבאות:

האם יש די בפעולות שנקט הנתבע 2 עד כה כדי לסלק מפגע זה מבתי התובעים?

במידה ואין די בפעולות הנתבע 2 לסילוק המפגע, מה עליו לעשות בנוסף, כאשר נתבע 2 מתחייב לאמץ כל הנחייה שתקבע על ידי המומחה לעניין זה.

הוסכם כי שכר טרחתו של המומחה שימונה ישולם מראש, שווה בשווה, על ידי התובעים והנתבע 2, באמצעות הפקדת הסכום בקופת ביהמ"ש.

לעניין גישת התובעים לבתיהם ולחסימת חניית התובעים על ידי כלי רכב המגיעים לבית הקפה- הנתבע 2 התחייב להשיג, במועד שלא יאוחר מיום 30.07.11 ועל חשבונו הפרטי, מוט חשמלי שישמש כשער חשמלי ויוצב בכניסה לשביל המהווה שביל כניסה לבתיהם של התובעים. השער החשמלי יופעל על ידי התובעים ולפי צרכיהם באמצעות שלט רחוק, וסוכם שהאחריות לתחזוקה השוטפת של השער החשמלי מוטלת על הנתבעים. כמו כן, התחייב הנתבע 2, לדאוג לכך שאף כלי רכב של מי מלקוחותיו, לא יחנה בסמוך לשער החשמלי הנ"ל ו/או לא יחסום את הכניסה לשביל, וזאת במטרה להבטיח את גישתם החופשית של התובעים לבתיהם.