מוזפר נ' גינדי ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן סעד זמני, שאוסר על מימוש העיקול שהוטל על רכב מספר 8122825 (להלן: "הרכב"), במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 34-02722-09-7, בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה, והשבת הרכב למבקש.

מכתבי הטענות וטיעון הצדדים בעל פה, עולה התמונה הבאה: המשיב 4 הוא הזוכה בתיק ההוצל"פ. המשיבה 3 היא החייבת בתיק ההוצל"פ. הרכב רשום במשרד הרישוי על שם המשיב 1.

לטענת המבקש, הרכב נמצא בבעלותו; הוא רכש אותו מהמשיב 2 על מנת להשתמש בו כמונית. לצורך כך הוא שכר מספר ציבורי להפעלת המונית מהמשיב 1 ומשום כך, לנוכח דרישות משרד התחבורה, הרכב נרשם במשרד הרישוי על שמו של המשיב 1, שהוא בעל הזכות הציבורית, על אף שהבעלות הקניינית ברכב עצמו שייכת למבקש.

המבקש צירף לבקשתו חשבונית מס שלפיה הרכב נרכש בחודש יוני 2011 על ידי משיב 2 מיאיר מנחם. לטענת המבקש והמשיב 2, המבקש רכש את הרכב מהמשיב 2 בחודש אוגוסט 2011, על מנת להשתמש בו כמונית.

לטענת המשיב 4, מהמסמכים עולה לכאורה כי הרכב נמצא בבעלותו של המשיב 2. המשיב 4 מוסיף וטוען כי לא ברור איך הרכב נמכר למבקש כאשר היה מוטל עליו עיקול.

בנסיבות העניין, הרי גם אם נצא מההנחה, שעל פי הראיות שהוצגו לכאורה הרכב נמצא בבעלותו של המשיב 2, כטענתו של משיב 4, עדיין לא היה מקום לעקל את הרכב ולממשו במסגרת תיק ההוצל"פ בגין חובה של המשיבה 3.

חשוב לציין כי המשיב 2 התייצב לדיון ואישר כי מכר את הרכב למבקש, כפי שעולה מהחשבונית שהוצגה במהלך הדיון.

לנוכח האמור, אני מקבל את הבקשה ומורה על השבת הרכב לידי המבקש. בשלב זה, העיקול ברישום על הרכב יעמוד בעינו, וזאת עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית.

המזכירות תעביר את התביעה העיקרית לקביעה בפני מותב.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: