מוזס ואח' נ' נחום ואח'

החלטה

1.לפני בקשת הנתבע 2 – אורי רענן (להלן: "המבקש") שהוגשה ביום 12.6.13 לבטל את פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 21.3.13, בהעדר כתב הגנה. כן מבוקש לבטל ו/או לעכב את ההליכים בתיק הוצל"פ מס' 18-08434-13-4 ו/או ביצוע פסק הדין .

2.ביום 21.3.13 נעתרתי לבקשה מטעם התובעים ( להלן: "המשיבים") למתן פס"ד כנגד המבקש הואיל ולא הוגש כתב הגנה מטעמו.

לבקשה צורף אישור מסירה לפיו מאחר ולא נמצא אדם בבית בביקור השלישי בוצעה הדבקה על דלת הדירה ברח' ארנון 17, תל אביב.

3.עסקינן בתביעה כספית בסך 3,105,314 ש"ח אשר הוגשה ביום 7.2.13 ע"י המשיבים נגד אליהו נחום – נתבע 1 והמבקש שעניינה הפרת הסכם יסוד שותפות לצורך הקמת חברה למכונים אסתטיים הנושאת את השם "אלישע אסתטיקס 2008 בע"מ" והפרת חובת אמונים של נושא משרה בתאגיד.

4.תמצית טענות המבקש:

א.מן הדין לבטל את פסה"ד מחובת הצדק שכן במועד קבלת פסה"ד לא הומצאה התביעה למבקש, אשר הינו תושב ארה"ב משנות השמונים של המאה שעברה, בעל אזרחות אמריקאית ואשר מקום מושבו ומרכז חייו בשיקגו אלינוי.

ביום 29.5.13 נחת המבקש בארץ עקב הידרדרות מצבה הבריאותי של אמו, שנפטרה ביום 2.6.13 והמבקש ישב שבעה בדירת אימו ברמת גן. ביום 10.6.13, ימים ספורים טרם חזרתו של המבקש לביתו בשיקגו, התקשר נציג הבנק של המבקש והודיע כי נרשם עיקול על חשבון הבנק של המבקש. המבקש החל לברר את הנושא ובין היתר ניגש לדירה ברח' ארנון, שם מצא כתב תביעה מונח בתיבת הדואר וכך גילה על ההליך דנן.

עוד טוען המבקש כי המשיבים הטעו את ביהמ"ש כי המבקש הינו תושב ישראל וגר ברח' ארנון 17 בתל אביב על אף שהצדדים מכירים מזה שנים והם יודעים כי הינו תושב ארה"ב וכי הכתובת שניתנה לביהמ"ש ככתובת מגוריו הינה דירה להשקעה בבעלותו של המבקש אשר מושכרת מזה שנים רבות ואינה כתובת להמצאת כתבי בית דין.

ב.לחלופין ומטעמי זהירות, יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש שכן למבקש הגנה טובה מאוד לגופו של ענין כנגד התביעה, כאשר הגנתו נתמכת במסמכים ועתידה להיתמך בתצהירים. המבקש טוען כי הן כתב התביעה והן בקשת המשיבים למתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד המבקש, הוגשו תוך העלמת עובדות מהותיות מביהמ"ש והסתרת מידע מכוונת.

5.תמצית טענות המשיבים:

א. המבקש הינו אזרח ישראלי המתגורר בישראל ואשר עדכן את כתובתו בארץ במשרד הפנים ברח' ארנון 17 דירה 6, תל אביב. המבקש לא תמך את בקשתו במסמכים המעידים כי הינו מתגורר בארה"ב ולא תמך במסמכים את טענתו כי הדירה הנ"ל מושכרת. כמו כן, טענת המבקש כי הצדדים מכירים שנים אינה נכונה. המשיבים פגשו את המבקש פעמיים בארץ והתכתבו עימו במיילים.

ב.מאחר ופסק הדין ניתן ביום 21.3.13, היה על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פס"ד והואיל ולא הגיש, דין הבקשה להידחות על הסף.

ג. עיון בבקשה לביטול פס"ד מראה כי לנתבע סיכויי הגנה נמוכים מאוד. המשיבים טוענים כי הם היו עובדי החברה והכספים שנמשכו מחברת אלישע אסתטיקס בע"מ היו בהסכמה ולמעשה היו תשלומי משכורותיהם בגין עבודתם בחברה. למשיבים לא היה כל קשר לחשבונו הבנק של החברה אשר נוהלו באופן בלעדי ע"י נתבע 1 אשר רק לו היתה זכות חתימה בחשבון. המבקש הוא זה שעשה יד אחת עם נתבע 1 ורכש ביודעין את חלקם של המשיבים בחברה ולאחר שביהמ"ש קבע כי המניות שייכות למשיבים ויש להחזיר להם את מניות החברה, דאג המבקש לרוקן את החברה ולהביאה לפירוק.

6.בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי המשיבים הסתירו מביהמ"ש את אשר ידעו וביצעו מחטף של פס"ד, שעה שידעו כי על מנת לקבל פס"ד כנגד המבקש היה עליהם לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה. בכך נהגו בחוסר תום לב כלפי ביהמ"ש וכלפי המבקש, ובכך כשלעצמו יש כדי להוות עילה מספקת לביטול פס"ד. כן מבהיר המבקש כי פסה"ד התגלה בבירור שערך המבקש ובא כוחו ביום 10.6.13 כך שהבקשה לביטול פסה"ד הוגשה ימים ספורים לאחר ידיעה אודותיו.

7.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות על ביטול פסה"ד מהנימוקים כדלקמן:

א.בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") המועד שנקבע להגשת בקשה לביטול פסק הדין הוא 30 יום מיום שהומצא פסק הדין.

בענייננו, פסה"ד ניתן ביום 21.3.13 והבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 12.6.13.

כאשר הבקשה לביטול פסק דין מוגשת באיחור, יש להאריך את המועד רק כאשר קיים טעם מיוחד וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקסד"א.