מודעה באינטרנט לפיה בעל עסק לשעבר אינו קשור עוד לעסק אינה לשון הרע אודות הבעלים החדש

מבוא

1.                   1.                   אביו של הנתבע, בובי רוזנברג (להלן: " בובי"), הקים ברמת בית שמש מועדון ללימוד קראטה בשם 'הטובים לדרך ארץ'. התובע עבד אצל בובי ובשלב מסוים החליט בובי כי הוא סוגר את המועדון ומעביר אותו אל התובע. התובע מתאר בכתב התביעה כי בובי הרשה לו להשתמש בשם המועדון ובמוניטין הנובעים ממנו.

2.                   2.                   לפי האמור בכתב התביעה הרשות לשימוש בשם המועדון ובמוניטין נעשתה בכתב ובעל פה וללא תמורה אך הותנתה בכך שהשם 'בובי' לא יופיע בהקשר למועדון. התובע 'החל לבנות את המועדון מחדש והחל במסע פרסום שעמד בתנאי שהציב בובי'; פרסם ארבע מודעות בעיתון 'מידע ברמה' והחלה הרשמה למועדון.

3.                   3.                   לפתע, כך הטענה, החלו נרשמים לפנות אל התובע ולשאול שאלות בקשר לבובי: עזיבתו את המועדון, נסיבות העזיבה, מה יקרה עכשיו במועדון וכו'. לתובע שלא הבין את פשר הפניות התברר כי הנתבע, בנו של בובי, הפיץ מודעה באינטרנט האומרת כי ' לבובי אין כל קשר למועדון והוא אינו אחראי לנעשה שם'.

4.                   4.                   עוד התברר כי ביום 16.9.05 פורסמו בעיתון 'מידע ברמה' שתי מודעות: בעמוד 47 מודעה של התובע המזמינה להרשם למועדון ולצדה בעמוד 46 מודעה שפרסם הנתבע שזה נוסחה:

"לפונים הרבים: אין לבובי רוזנברג כל קשר לחוק הקראטה "הטובים לדרך ארץ" וכן אינו נושא באחריות כלשהי לתוכן החוג ולהנהלתו. שנה טובה"

5.                   5.                   בעקבות הפרסום, כך נטען בכתב התביעה, מרבית הלקוחות החליטו שלא לרשום את ילדיהם למועדון ולתובע נגרם נזק רב.

6.                   6.                   התובע טוען כי הפרסום שנעשה על ידי הנתבע הוא פרסום לשון הרע שכן 'האמירה בו מציגה את העסק של התובע באור שלילי ויש בה כדי להרתיע לקוחות קיימים ופוטנציאליים מלהרשם למועדון'. הוא מדגיש כי מעולם לא פרסם שבובי נושא באחריות לחוג ואמירה הפוכה מצדו של הנתבע מטרתה אחת: פגיעה אנושה בעסקו.

7.                   7.                   הנתבע אינו חולק על כך שבין אביו, בובי, לבין התובע הוסכם כי החוג יעבור לידי התובע. לטענתו 'במסגרת סיום היחסים נכפה על בובי הסכם לפיו, הוא ישלם לתובע סך של 30,000 ש"ח ובנוסף יקבל התובע לידיו את החוג והרשות לעשות שימוש בשם 'הטובים לדרך ארץ'. הנתבע טוען כי בעקבות מספר לא מבוטל של פניות אל בובי באמצעותו, שכן בובי שהה בחו"ל, כדי לברר את הקשר של בובי אל החוג הוא הבין כי התובע נוהג בערפול וחוסר בהירות בעניין זה ולכן לאור חוסר שביעות הרצון מהשירות שניתן על ידי התובע לתלמידי החוג ורמתו הירודה החליט להבהיר לקהל הפונים שבובי אנו קשור עוד לחוג.

8.                   8.                   לטענת הנתבע אין מדובר בפרסום לשון הרע ומכל מקום הוא טוען לתחולת ההגנות.

9.                   9.                   המחלוקת בין הצדדים היא אפוא בשאלה מצומצמת והיא האם יש בפרסומים שנעשו משום פרסום לשון הרע והאם חלות ההגנות. התובע לא טען לעילות תביעה נוספות או כי ההסכם בינו לבין בובי הופר.

הרקע העובדתי הרלוונטי

10.               10.               נוכח הגדרת המחלוקת הרי שמידת החשיבות שיש לייחס לעובדות שנטענו על ידי מי מהצדדים אינה רבה. אין חולק כי אכן הנתבע פרסם את הפרסומים הנדונים ואין גם מחלוקת על מה שהוסכם בין התובע לבין בובי בכל הנוגע לשימוש בשם המועדון 'הטובים לדרך ארץ' אך ללא כל אזכור של שמו של בובי. למרות זאת,  אסקור בקצרה את הראיות השונות.

גרסת התובע

11.               11.               התובע מתאר בתצהירו בהרחבה את המועדון שהקים בובי ואת עבודתו במועדון. הוא מפרט לגבי הפעילות שעשה בובי כדי לאגד את כל החוגים תחת שם אחד, את מציאת השם על ידי התובע, את פיתוח הלוגו ואת הפרסום שהשקיע בובי בחיזוק המותג וביצירת מוניטין. לדבריו לקראת תחילת שנת הלימוד 2004-2005 החליט בובי מסיבות ש'אינם מעניין התביעה' כי יפסיק את פעילותו במועדון למעט העברת מבחנים פעם בחודש וכך נאמר להורים ונכתב בתקנון.

12.               12.               שנת הלימודים נפתחה ונרשמו תלמידים רבים תוך שהתובע מנהל את המועדון באותה שנה בצורה יעילה ומוצלחת.

13.               13.               בסוף שנת 2005 החליט בובי לסיים את פעילותו במועדון ובסופו של דבר מסר לתובע במתנה את שם המועדון 'הטובים לדרך ארץ' ובתנאי ששמו 'בובי' יוסר מהלוגו. התובע פרסם ארבע מודעות והחלה הרשמה לשנה הבאה. התובע מסביר כי העדרו של בובי לא הפריע לפונים השונים שכן גם בשנה החולפת היה בובי במועדון 8 פעמים בלבד.

14.               14.               לדברי התובע באמצע התקופה אשתו החלה לקבל שיחות מוזרות שעסקו בבובי, מדוע אינו בא, למה הוא מפסיק, מה קרה ומה יהיה עכשיו. בהתחלה הוא סבר כי מדובר בשניים שלושה הורים סקרנים והשיב לפונים אך במקביל הוא החל לחוש שההרשמה נפסקה ועלה מספר השאלות והבירורים. אז התברר לו שהנתבע פרסם מודעות באינטרנט ובעיתון. 

15.               15.               התובע מוסיף כי בעקבות הפרסומים הוא החליף את שם המועדון, הפסיד את המומנטום שהיה לו ומספר הילדים במועדון היה קטן בהרבה.