מודיעין נ' שיף ואח' - עיכוב הליכים - הליך תלוי ועומד

א. מבוא

1.      בתיק ה"פ 431-03-08 הגישה המועצה האזורית חבל מודיעין (להלן: המועצה) המרצת פתיחה כנגד  חברת SCHIFF R.E. INTERNATIONAL Corp (N.Y) (להלן: שיף), חברה קבלנית בשם רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: רסקו) וכנגד העמותה למען החבר הוותיק במודיעין (להלן: העמותה) כמשיבה פורמאלית.

במסגרת בקשתה זו המועצה מבקשת להצהיר כי הפקיעה כדין את זכויותיה של שיף בפרוייקט לבניית בית אבות (להלן: הפרוייקט)אשר שלדי הבניינים שלו הוקמו על המקרקעין המהווים חלקות שונות המפורטות בבקשה הנכללים בגושים 4122 ו- 4227-9, והנמצאים בישוב שוהם הממוקם בתחום שיפוטה של המועצה (להלן: המקרקעין). בנוסף לכך מבקשת המועצה להצהיר כי לארבע חברות שונות אשר הוקמו על-ידי שיף והידועות בשמות: " אחוזת בית במודיעין בע"מ", " תשלובת ישראפולד בניה מתועשת וטרומית בע"מ", " חברה לבינוי ופיתוח שוהם בע"מ" ו" שוהם גולדן-סנטר מלון דירות בע"מ" אין כל זכויות בפרוייקט או במקרקעין המפורטים בבקשה, וכי המשכונות שנרשמו לטובתן בטלים ומבוטלים מעיקרם, או מחמת הפקעת הפרוייקט משיף, וכן מחמת היותן חברות סרק שכולן נמחקו או חדלו מלהתקיים והפסיקו את פעילותן מזה שנים רבות.

בתשובה לכך הגישה שיף תגובה להמרצת הפתיחה במסגרתה היא טוענת כי יש לסלק על הסף את המרצת הפתיחה שהגישה המועצה בשל טענות התיישנות, השתק פלוגתא, אי חוקיות והעדר הרשאה מועדת ההפקעות הממשלתית והשר הממונה להליך ההפקעה דנן. לחילופין טוענת שיף כי יש להורות על עיכוב הליך התובענה בטענה של " הליך תלוי ועומד". לחילופי חילופין מבקשת שיף אף לדחות את המרצת הפתיחה לגופה. בנוסף לכך הגישה שיף בקשה לסילוק על הסף של התובענה, לחילופין בקשה לעיכוב ההליך בשל הסכם בוררות, ולחילופי חילופין בקשה למחיקת הכותרת.

2.      בתיק ה"פ 4191-06-08 הגישה שיף בקשה למינוי כונס נכסים קבוע ולמימוש שטר משכון בהתאם לתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). המרצת פתיחה זו הוגשה כנגד המועצה, העמותה וכנגד המשיבות הפורמאליות: כפר דן שוהם - ישוב קהילתי לחברים ותיקים בע"מ (להלן: שוהם) Euro Continental Builders Inc(להלן: Euro Continental ) וחברת ארט-קיו אדריכלים & בי.אר. מהנדסים חברה לתכנון וניהול פרוייקטים בנאים בע"מ (להלן: ארט-קיו).

בתגובה להמרצת פתיחה זו הגישו המועצה והעמותה במשותף בקשה לסילוק הבקשה הזו על הסף, ולחילופין לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ובמסגרת בקשה זו על שלל נימוקיה הן טוענות, בין היתר, כי יש לעכב את ההליכים עקב הליך בוררות התלוי ועומד בין העמותה, רסקו ושיף. זאת, על-פי גירסתן, בשל כך שכל המחלוקות שבין העמותה רסקו ושיף אשר היו צד להסכם שנחתם ביניהן בשנת 1995 (ראו פירוט בהמשך) הועברו להכרעתו של בורר יחיד. כיום מתנהלת בוררות זו לפני כב' השופט בדימוס יעקב שמעוני.

בנוסף לכך הגישה אף רסקו בקשה למחיקת התובענה על הסף ולחילופין בקשה לעיכוב ההליכים עפ"י הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות בגין הליכי בוררות המתנהלים בינה לבין שיף בנושא התובענה. לטענת רסקו, הליכי הבוררות המתנהלים בין הצדדים מקיפים את כל הסוגיות שהן נושא בקשתה של שיף (ראו סעיף 21 לבקשתה הנ"ל).

3.      בקדם המשפט שהתקיים לפני בתיקים אלה ביום 10.3.09 קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה תידונה תחילה, ובנפרד מכל יתר טענות הצדדים, טענותיהם בדבר הצורך לעכב את הדיון בבית משפט זה בשתי התובענות גם יחד בשל הליך מקביל התלוי ועומד בין הצדדים, בין במסגרת הבוררות המתנהלת לפני כב' השופט (בדימוס) יעקב שמעוני, ובין במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כב' השופט יוסף שפירא. במסגרת קדם המשפט, לאחר שהצדדים השמיעו את טענותיהם לענין עיכוב ההליכים בבית משפט זה עקב קיומם של הליכים תלויים ועומדים בקשר לסכסוכים נשוא שתי המרצות הפתיחה הנ"ל - ניתנה לצדדים האפשרות להשלים את טיעוניהם בכתב. בהמשך להחלטה זו המציאו הצדדים לבית המשפט נימוקים מפורטים בהתייחסם לסוגיה זו. 

4.      מונחות לפני, איפוא, שלוש בקשות של ארבעה צדדים: המועצה והעמותה, שיף ורסקו, אשר כל אחד מהם טוען כי יש לעכב את ההליך אשר נפתח כנגדו על-ידי בר-הפלוגתא שלו מחמת קיומו של הליך מקביל התלוי ועומד. מאידך גיסא ראוי לציין כי כל צד אשר נקט בהליכים בתיקים אלה סבור כי ראוי שבית משפט זה ידון בהליך שניזום על ידו. 

ב. רקע עובדתי

5.      ביום 30.7.92 נחתם הסכם בין המועצה והעמותה לבין שיף להקמת בית אבות על מקרקעין הידועים כמגרש 950 בישוב שוהם בהיקף של כ- 11.5 דונם, המצויים בתחום שיפוטה של המועצה ומוחכרים לעמותה (להלן: ההסכם משנת 1992). לצורך ביצועו של ההסכם הפקידה העמותה בידי שיף יפויי כוח בלתי חוזרים בהתאם לסעיף 5(י) של ההסכם משנת 1992.

בהתאם להסכם זה רשמה שיף ביום 29.11.93 משכון לטובתה על 90% מכלל זכויותיה של העמותה בפרוייקט.

על-פי הנטען בהמרצת הפתיחה שהגישה שיף לבית משפט זה, לאחר ההתקשרות בהסכם משנת 1992 ולאחר שנחתם הסכם הפיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1993, חיפשו העמותה ושיף במשותף גורם קבלני אשר יהיה מוסמך לבצע את הפרוייקט תוך התחייבות למימון הבנייה באופן מלא על ידו - ולתפקיד זה נבחרה רסקו.

ביום 30.5.95 נחתם הסכם קבלנות וקומבינציה בין שיף והעמותה מצד אחד לבין רסקו מצד שני, ובמסגרתו התחייבה שיף, בין היתר, להעביר 50% מהרווחים של הפרוייקט לטובת רסקו כנגד ביצוע התחייבותה של רסקו כקבלן מממן וכמבצע של הפרוייקט (להלן: ההסכם משנת 1995). ביום 26.6.00 נחתם הסכם חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל לפיו זכאית העמותה להירשם כבעלת זכויות החכירה המהוונות במקרקעין. בהתאם לסעיף 12 של ההסכם משנת 1995 הוקם צוות היגוי המורכב מנציגיה של שיף ושל רסקו.

ביום 14.11.04 הודיעה ב"כ רסקו על ביטול ההסכם משנת 1995, וביום 26.5.05 הודיעה ב"כ העמותה על ביטול ההסכמים משנת 1992 ומשנת 1995.

6.      בין הצדדים התגלעו סכסוכים בקשר לפרוייקט ובקשר למחדלים שונים הקשורים לביצועו, אשר כל צד מייחסם לזולתו, וזאת בשתי חזיתות עיקריות: 

א.      אשר לסכסוך הנוגע למערכת היחסים שמקורה בהסכם משנת 1992 הסכימו הצדדים לפנות להליך של בוררות על יסוד סעיף 14 של ההסכם משנת 1992, הקובע כדלקמן: " כל מחלוקת בין הצדדים תובא לבוררות זבל"א. הבוררים משוחררים מדיני הראיות והדין המהותי. דין סעיף זה כדין הסכם בוררות. הצדדים מסכימים שמטעם המועצה והעמותה יהיה בורר עו"ד מאיר פז או עו"ד אחר שיקבע מטעמו ועל דעת המועצה ו/או העמותה, ועו"ד דן קרני בעצמו ו/או עוה"ד הכט מניו יורק ו/או מי מטעמם ו/או מטעם החברה יהיה הבורר מטעם החברה". סעיף זה נדון לפני כב' השופטת (כתוארה דאז) הילה גרסטל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר אישרה את הסכמת הצדדים והורתה על עיכוב ההליכים בתובענות נשוא ה"פ 541/03 וה"פ 1016/03 בשל העברת התובענות לבוררות (סעיף ד', עמ' 2 לפרוטוקול מיום 19.11.03).

ב.       בנוגע לסכסוך המתייחס למערכת היחסים שבין שיף לרסקו בקשר להסכם משנת 1995, הסכימו הצדדים לפנות להליך בוררות זבל"א לנוכח סעיף 17 של ההסכם הזה אשר לפיו סכסוכים הקשורים לפרוייקט יועברו להליך בוררות זבל"א, ובמקרה שהבוררים לא יצליחו להגיע להסכמה ביניהם - תועברנה המחלוקות להכרעתו של בורר שלישי שימונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.

משנקלעה הבוררות למבוי סתום עתרה רסקו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה למינוי בורר יחיד על מנת שיכריע במחלוקות שבין הצדדים (ה"פ 989/04). בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ענת ברון) נעתר לבקשה ביום 22.9.05, והורה על מינויו של כב' השופט (בדימוס) ישי לויט כבורר יחיד בין הצדדים. בהחלטתה זו קבעה כב' השופטת ברון, בין היתר, כי " הבוררים כפי שברור מהתנהלותם עד כה, לרבות עמדתם כפי שניתן לה ביטוי בערב רב של הבקשות והתגובות שבפני, אינם מסכימים בשום דבר, קטן כגדול. מכאן, ברי כי אין כל סיכוי שיגיעו לפתרון כלשהו בלא התערבות בורר שימונה על ידי בית המשפט" (עמ' 10, שורות 19 - 23 לפרוטוקול). על החלטה זו הגישה שיף בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ובקשה זו נדחתה (רע"א 10134/05).