מודי סופט בע"מ נ' ס.א.א.ד יחסי ציבור ויזמות בע"מ

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 4/12/13 על ידי כבוד הרשמת הבכירה ע. דבי.

1.התביעה במסגרתה ניתן פסק דין האמור, הינה תביעה אשר הוגשה לפינוי המבקשת ממבנה תעשיה ברחוב יוחנן הסנדלר פינת רחוב גלגלי הפלדה בהרצליה וזאת, בנסיבות בהן נטען כי המבקשת- שוכרת המבנה מאת המשיבה, חדלה מביצוע תשלומי שכירות בהתאם להסכם השכירות בין הצדדים.

2.הבקשה הוגשה כתביעת פינוי בסדר דין מקוצר וזאת, בהתאם לפרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

3.ביום 3/12/13 עתרה המשיבה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה וזאת, תוך שלטענתה ביום 23/10/13 בוצעה מסירה כדין של התביעה וההזמנה לדין לידי המבקשת.

4.כמבוקש בבקשה האמורה, ניתן ביום 4/12/13 – על ידי כבוד הרשמת דבי - פסק הדין בהעדר הגנה הוא נשוא הבקשה בפני.

5.ביום 20/1/14 עתרה המבקשת לביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדר הגנה ובמסגרת בקשתה טענה כי – על אף האמור באישור המסירה אשר הומצא בתמיכה לבקשה למתן פסק דין בהעדר - הרי שבפועל אישור המסירה, כמו גם תצהיר השליח אשר נמסר בתמיכה לו- הינם שקריים, באשר כתב התביעה וההזמנה לדין לא נמסרו לה כדין. יתרה מכך, לטענת המבקשת, נודע לה לראשונה על דבר קיומם של ההליכים המשפטיים רק עת נפתחו כנגדה הליכי הוצאה לפועל לפינוי במסגרתם הומצאה לה אזהרה.

עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי יש לבטל את פסק הדין הואיל וקיימות לה טענות הגנה טובות כנגד התביעה. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המושכר מיועד לשמש אותה כאולם אירועים, במסגרת הסכם השכירות האחריות לקבלת רישיון עסק מוטלת לפתחה, דא עקא, שהתחוור לה – לאחר שהשקיעה במושכר מאות אלפי ₪ ופעלה לשם קבלת רישיון העסק- כי הואיל וקיימות במושכר חריגות בנייה אשר נבנו ללא היתר- הרי שלא זו בלבד שלא ניתן לקבל רישיון עסק, אלא שבכוונת הרשות המקומית אף לפעול לקבלת צו הריסה בגין הבנייה כאמור. בנסיבות אלו- לטענת המבקשת, ניתנה על ידה הודעה אשר בהתאם לה הינה מפסיקה לבצע תשלום דמי השכירות וזאת, עד להסדרת הנושא על ידי המשיבה.

עוד טוענת המבקשת כי מסרה הודעה בדבר רצונה בהמשך מימוש האופציה לשכירת המקום וכי בנסיבות אלו- לא הפרה את הסכם השכירות – ההפך הוא הנכון, המשיבה היא הפרה ההסכם וכן התנהלה בחוסר תום לב, המבקשת מחזיקה בנכס כדין ואין למשיבה כל זכות לפנותה מהמושכר.

6. המשיבה מנגד טוענת כי כתב התביעה, כמו גם ההזמנה לדין, נמסרו כדין למבקשת באמצעות שליח מטעם המשיבה אשר מסר את כתב התביעה למנהל האירועים במקום. עוד טוענת המשיבה כי באותו מעמד דיבר המנהל עם מר בר- הוא מנהל המבקשת- יידע אותו בדבר קבלת כתב התביעה וזה הנחה אותו שלא לחתום על אישור קבלת התביעה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי עדות לידיעת המבקשת בדבר ההליכים המשפטיים ניתן אף למצוא בשיחות טלפון אשר קיים מנהל המבקשת עם מנהל המשיבה ועם בא כוחה, מהן עולה, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי המבקשת ידעה על דבר ההליכים וכן, בהודעת טקסט אשר נשלחה על ידי מנהל המבקשת למנהל המשיבה ממנה גם כן ניתן ללמוד על כך.

בנסיבות אלו, לטענת המשיבה, יש לדחות בקשתה של המבקשת אשר לא הצביעה על טעם למחדלה מהגשת כתב הגנה במועד.

לחילופין ובהשלמה, טוענת המשיבה כי טענותיה של המבקשת ולפיהן יש לה הגנה כנגד התביעה, אין בהן ממש בנסיבות בהן בהתאם להסכם השכירות אין זכות לקיזוז דמי השכירות וכן, בנסיבות בהן בהתאם להסכם הוטלה כלל החבות לקבלת רישיון עסק לפתחה של המבקשת. יתרה מכך, מוסיפה המשיבה וטוענת כי בפועל מפעילה המבקשת לאורך כחמש שנים- בעצמה ובאמצעות חברות נוספות בשליטתה- עסק במקום ללא רישיון ומשכך, אינה יכולה להיתלות על העדר הרישיון כאמתלה למחדלה מתשלום דמי השכירות. בנסיבות אלו, לטענת המשיבה, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות מכל וכל.

7.בהחלטה אשר ניתנה ביום 22/5/12 ברעא 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן, סקר כבוד השופט זילברטל, את השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר ודבריו, הסוקרים באופן מקיף האמור יובאו משכך, כלשונם:

"שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?" (ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שנייה, 2008) 241-240, להלן: תורת הפרוצדורה); ראו גם י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 739, להלן: סדר הדין האזרחי), או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ ([פורסם בנבו], 2.2.2009), פסקה 15 וההפניות שם). במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431, 438) (1983)), עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול:

"שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)" (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ ([פורסם בנבו], 10.8.2010), להלן: עניין מרגוליס).

11. לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו (לעניין מקומה של הבקשה לביטול פסק דין במארג הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לערכאות ראו תורת הפרוצדורה האזרחית בעמוד 240). ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי. כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" (רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו] 30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2))."

8. מן הכלל אל הפרט –

במקרה בפני, ספק בעיני באם אמנם לא ידעה המבקשת על ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדה וזאת, במיוחד נוכח הודעת הטקסט אשר נשלחה על ידי מנהל המבקשת אל מנהל המשיבה ביום 12/11/13 במסגרתה נכתב:

"אני מבין שאתה לא רוצה כסף ולא להסתדר ביננו ... אני מבין שלא לא רוצה לתת כבון ולסגור דברים יפה אז ניפגש בבתי משפט".

זאת ועוד, באשר לסיכויי ההגנה –