מודחי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט ש. איזקסון), אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) ואחרים לפקודת התעבורה, בכך שנהג ביום 06.02.09 בשעה 02:37 בדרך ההגנה בת"א, כאשר בליטר אוויר נשוף מריאותיו נדגמו 445 מק"ג.

בית משפט קמא, לאחר שהרשיע את המערער, גזר את דינו לעונשים שונים, ובהם 24 חודשי פסילה בפועל.

בית משפט קמא בחן בהכרעת דינו את טענות ההגנה, דחה אותן כולן וקבע שהתביעה עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה לצורך ההרשעה ובכך איני מסכים איתה.

מדובר במכשיר ינשוף, אשר נבדק ונמצא תקין בתאריך 27.01.09, הבדיקה המיוחסת למערער התרחשה ביום 06.02.09 וביום 12.02.09 התגלה שהמכשיר מקולקל (ראה ת/4 ד').

עפ"י הרשום ביומן הטיפולים או המוצג שציינתי לעיל, התקלה במכשיר הייתה שהוא לא נדלק ונשלח לתיקון בחברה.

על דוכן העדים התייחס לתקלה במכשיר העד, השוטר, עת/,1 הרצל כהן, אשר לא יכול היה לומר לבית המשפט דבר ממה שרשום ב-ת/4 ד', לא על מקום התיקון, לא על טיב התיקון ולא על מועד סיומו.

בית משפט קמא פתר את התקלה שהתגלתה במכשיר ימים ספורים אחרי הבדיקה באמירה "מדוע עליי להניח שהמכשיר לא היה תקין קודם לכן..." (ראה: עמ' 4 להכרעת הדין).

גישה כזו איננה מקובלת. כאשר מדובר בהרשעה המבוססת על קביעה של מכשיר אלקטרוני, שהתברר ימים ספורים אחרי השימוש בו כי התגלה כמקולקל, ראוי לו לבית המשפט שלא לסמוך על הנחות לטובת התביעה מסוג זה, אלא לדרוש מהתביעה להביא ראיות לטיב הקלקול, ליכולת שלו להשפיע על אופן המדידה, על התביעה היה, לעניות דעתי, להציג עדות ומבקש להציג עדות כזו. העובדה שמכשיר התגלה כמקולקל ימים ספורים לאחר הבדיקה, כשלעצמה יוצרת ספק סביר.

כך בוודאי בנסיבות המקרה שבפנינו, כאשר ת/11 הוא פלט המכשיר, מלמד על כך שנערכו שתי בדיקות, בראשונה נמדד ערך של 475 מק"ג או שמדובר בנשיפה קצובה, ובבדיקה, כעבור 2 דקות, נמדד הערך המיוחד למערער של 445 מק"ג.

שתי תוצאות שהמרחק ביניהן, לדעתי, יש בהן לומר דרשני.

במקרה שבפנינו קושי נוסף והוא העובדה שבבדיקת מאפיינים נמצא המערער תקין לחלוטין.

נכון וצדק בית משפט קמא שאמר שכאשר בדיקה באמצעות המכשיר מלמדת שאדם שיכור, אין לבדיקת המאפיינים בנסיבות רגילות כדי לפגוע באותה בדיקה, אבל כאשר הבדיקה יש בה קושי, עליו עמדתי לעיל, העובדה שבבדיקת המאפיינים התגלה שהמערער אינו נמצא שיכור, יש בה להכביד על הראיות.

במקרה שבפנינו קושי נוסף, שגם אותו בית משפט קמא פתר בלא כלום והוא כשהנאשם לא הוחתם על תוצאות הבדיקות של מכשיר הינשוף כפי שההוראות המשטרתיות מחייבות וכפי שנהוג לעשות בד"כ. נכון, צדק בית משפט קמא, עצם תקלה זו, או מחדל זה, כפי שבית המשפט קורא לו בהכרעת הדין, אין לו די ולא ספק סביר, אך הצטברות של ספקות, אפילו אם אינן סבירות, יכולות לעורר ספק סביר של ממש ומחמת אותו ספק הנאשם זכאי בדין.

ניתנה והודעה היום ג' ניסן תשע"א, 07/04/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: