מוגרבי נ' שרות בתי הסוהר

החלטה

העותר מרצה 10 שנות מאסר בגין עבירת הריגה, החל מיום 17.4.07.

עניינו של העותר מיוחד בכך שלאחר שביצע עבירה בגדרה הרג את אחותו הצעירה, הסתובב חופשי לאורך 13 שנים עד אשר הסגיר עצמו מיוזמתו ונטל אחריות למעשיו.

אין חולק כי מדובר באירוע שאינו שגרתי, הדורש התייחסות שונה במקצת.

המשיב מסרב לשלב את העותר בחופשות, הן בשל נתוני אישיותו הדלים והן בשל העובדה שטרם עבר תהליך טיפולי.

ביחס לתנאי אישיותו הדלים של העותר – אין בקווים אלו כדי טעם לשלול את חופשותיו.

ביחס להיעדר תחילה של הליך טיפולי – צודק המשיב כי הליך טיפולי הינו תנאי בדרך כלל לשילובו של אסיר בסבב חופשות. התהליך נדרש כדי להבטיח אי הישנות עבירות במהלך החופשה, להבטיח את שלום הציבור, וכן להבטיח השתלבות נכונה והולמת של האסיר מחוץ לכותלי הכלא במסגרת החופשה.

בעניינו של העותר – לכאורה, הוא הוכיח את יכולתו לתפקד באורח תקין מחוץ לכותלי בית הכלא לאורך תקופה בת 13 שנים, בה שהה לאחר ביצוע העבירה, ללא דיווח על ביצוע עבירות מכל סוג שהוא.

בנסיבות אלו, סבורתני כי על המשיב ליתן דעתו על מעמדו המיוחד של העותר, ליתן עדיפות משמעותית בשילובו בהליך טיפולי, וזאת כדי לקדם את עניין שילובו בחופשות.

טוב יעשה אם המשיב ישלב את העותר בקבוצה לשליטה בכעסים שעומדת להיפתח בחודש דצמבר ובדרך זו יסלול את דרכו האפשרית לשילוב בסבב חופשות בתוך מספר חודשים.

באשר למידע שהונח בפני, על פניו איני רואה במידע זה עילה לשלילת החופשה.

בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"א (17 נובמבר 2010), במעמד הנוכחים.

ורדה מרוז, שופטת

הוקלד על ידי: רינת מימוני