מוגרבי ואח' נ' מ. בר תחזוקה בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהגישה הנתבעת- מ. בר אחזקות בע"מ (להלן : "הנתבעת") , ולחלופין בקשה להטלת סנקציות על התובעים מוהנד מוגרבי וחברת משאבות עטרות בע"מ (להלן : "התובעים") בדמות מחיקת כתבי טענותיהם שהגישה הנתבעת, ומנגד בקשת התובעים למענה מלא על השאלון ולגילוי ועיון במסמכים, ולחלופין בקשה למחיקת כתבי הטענות שהגישו התובעים.

המדובר בתביעה ותביעה שנגד. בתביעה המקורית שהגישו התובעים כנגד הנתבעת, בגין תשלום ביתר וסכסוך אודות הבעלות במשאית המשמשת כמשאבת בטון, אותה רכשו התובעים מן הנתבעת, ואשר לטענתם נלקחה מהם על ידי בעלי זרוע מטעם הנתבעת, עתרו הם כי יוצהר כי שילמו למשיבה את מלוא הסכום על פי ההסכם, כי יוצהר כי המשאית בבעלותם, וכי על הנתבעת להשיב את הסכום שקיבלה ביתר. הנתבעת טענה מנגד כי התובעים לא שילמו את מלוא התמורה בגין המשאית, וכן לא את הנזקים שנגרמו לנתבעת עקב התהפכות המשאית עת היתה בחזקת התובעים, ועקב גניבת משאית חלופית שניתנה לתובעים, כאשר תגמולי הביטוח לא כיסו את נזקי הגניבה. בתביעה שכנגד פירטה הנתבעת את הנזקים שנגרמו לה בגין מערכת היחסים בין הצדדים, ובכללם: ההפרש בין מלוא התמורה בגין רכישת המשאית לבין התשלום בפועל, ההפרש בין התגמולים שקיבלה הנתבעת מחברת הביטוח לבין עלותה של המשאית החלופית, וכן את מלוא עלות התפיסה של המשאית, אשר נעשתה על פי ההסכם בין הצדדים. בכתב ההגנה שכנגד טענו התובעים, בין היתר, כי המבטחת לא שילמה את מלוא התגמולים בגין חשד למרמה, ואכן לשיטת התובעים רקמה הנתבעת מזימה יחד עם אדם נוסף, לו העבירה את מפתחות המשאית החלופית, והוא אשר "גנב" את המשאית החלופית מן התובעים. עוד טוענים הם כי שילמו עוד 300,000 ₪ במזומן, אולם לא ניתנה להם קבלה בגינם, ובכל אופן אף לשיטת הנתבעת הושג הסכם המסלק את טענות הצדדים האחד כלפי משנהו. באשר להוצאות התפיסה, התובעים טוענים כי מדובר במעשה פלילי של עבריינים, ועל כן אין התובעים חייבים לשפות את הנתבעת בגין הסכום ששילמה לאותם בעלי זרוע.

הנתבעת טוענת בבקשתה כי על פי החלטת בית המשפט (מיום 14.11.11) שומה היה על התובעים לתת גילוי ועיון במסמכים, אולם על אף דרישת הנתבעת, לא הגיבו התובעים ולא פעלו על פי החלטת בית המשפט, על אף שחלף המועד לעשות כן, וזאת כאשר הנתבעת פעלה על פי ההחלטה האמורה. הנתבעת טוענת כי על בית המשפט לתת צו לפיו על התובעים לגלות ולתת עיון במסמכים האמורים בדרישתה מיום 22.12.11 (נספח ב' לבקשתה) וכן לשקול מחיקת כתבי הטענות של התובעים, בהתאם לסמכותו על פי התקנות.

מאידך טוענים התובעים כי הגילוי מבוסס על עקרון ההדדיות, ועל כן לאור העובדה שהנתבעת לא גילתה את מסמכיה, גם המשיבה אינה מחוייבת לעשות כן. בנוסף, לטענתה, על הנתבעת לצרף תצהיר ובו תפרט את המידע עליו מסתמכת בכל הנוגע למסמכים אשר גילויים התבקש. כך גם, לטענת התובעים, לא נתמכה הבקשה בתצהיר.

בתשובה לתגובה טענה הנתבעת כי התובעים הם אלו שלא פועלים על פי עקרון ההדיות לכל אורך הדרך, וזאת על אף שהנתבעת פעלה על פי החלטות בית המשפט. הנתבעת טוענת כי בקשתה נסמכת על החלטת בית המשפט ועל תקנות סדר הדין האזרחי ועל כן אין כל צורך לצרף תצהיר לבקשתה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים לא התייחסו לטענות המועלות בבקשה לגופו של עניין, ומשכך, על בית המשפט לתת לנתבעת את מבוקשה.

התובעים טוענים בבקשתם כי על אף החלטת בית המשפט טרם התקבל תצהיר גילוי מסמכים, וכן לא קיבלו הם תצהיר התשובות לשאלון המלא. על כן עותרים התובעים כי אמחק כתבי טענותיה של הנתבעת, או לחלופין אורה לה להשיב באופן מלא על השאלון ולגלות מסמכיה בכתב, ורק אז תידרש היא לבקשה שהגישה הנתבעת.

הנתבעת טענה מנגד, כי ביקשה אורכה קצרה ולאחריה פעלה על פי החלטת בית המשפט ומסרה את תצהיר תשובות מלא לשאלון ששלחו התובעים. עוד טוענת היא כי תצהיר גילוי מסמכים נמסר לתובעים כבר ביום 25.09.11.

בתשובה לתגובה טוענים התובעים כי מחיפוש שערך בתיק לא מצא את תצהיר גילוי המסמכים לגביו טענה הנתבעת כי שלחה אליו עוד בחודש 09/2011. בנוסף, לטענתם, במכתב הדרישה מיום 23.11.11 ששלחה הנתבעת לא ציינה היא כי העבירה את תצהיר גילוי המסמכים לידי התובעים, ומכאן מסיקים התובעים כי התצהיר לא הועבר לידיהם עד לצירופו לתגובת הנתבעת לבקשה זו. באשר למענה על השאלון, התובעים טוענים כי התצהיר המלא שצורף לתגובת הנתבעת, אינו התצהיר שנשלח אליהם בזמנו, שכן בתצהיר הקודם והחסר, צויינו מספרי העמודים, ואילו בתצהיר המלא - הושמטו. התובעים מוסיפים כי תצהיר גילוי המסמכים, כמו גם תצהיר התשובות לשאלון לקוי או לוקה בחסר. כך גם לטענתם, אין כל הסבר כיצד אישר ב"כ הנתבעת תצהיר מטעמה בשעה שטען שהינו מצוי בבית החולים.

דיון והכרעה

תחילה ראיתי לסלק טענות התובעים בעניין התצהיר בבקשת הנתבעת. רוב העובדות, עולות מן הבקשה וצרופותיה, ועל כן, בעניין עובדות אלו, על אף שהנתבעת לא צירפה תצהיר לבקשתה, הרי ניתן להחליט בבקשה גם ללא תצהיר (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) בעמ' 476) (להלן: גורן). העובדה היחידה המצריכה תצהיר הינה העובדה שהנתבעת לא קיבלה תצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעים ולא התאפשר לה לעיין במסמכים אלו. התובעים בתגובתם הודו, למעשה, כי לו נענו לדרישת הנתבעת, וזאת לאור עקרון ההדדיות, וכיוון שעל הנתבעת לצרף תצהיר ובו תפרט מקור המידע לפיו המסמכים המבוקשים הינם ברשות התובעים. על כן, כיוון שאין כל מחלוקת בעניין זה, ראיתי להתעלם מכך שלא הוגש תצהיר התומך בבקשת הנתבעת.

בעניין גילוי ועיון במסמכים קיימת גישה מרחיבה (ראו: רע"א 7705/03 בני דרור ו-3 אח' נ' גד פניני, תק-על 2003(3), 2609 , 2610), ולפיה הכלל הוא, כי הליך אזרחי יתנהל בקלפים פתוחים וכי בית המשפט יורה על גילוי מסמכים רלוונטיים שיש בהם כדי לסייע לבעל דין (ראו: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (טרם פורסמה, ניתנה 27.06.06); אולם כלל זה לא נועד להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. על כן יש להבחין בין "מסע-דיג" של מסמכים – שהינו פסול, לבין בקשת מסמכים, או סוג מסמכים להם זיקה ישירה לעניין הנדון (ראו: רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5), 193) או רלוונטיות לקו החקירה (ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי פ"ד מט(4), 54). יחד עם זאת, יבחן בית המשפט אף שאלת ההכבדה, כאשר בין שאלת הרלוונטיות לבין שאלת ההכבדה קיימים יחסי גומלין (ראו: רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 22.11.2007). שיקולים נוספים הניצבים כנגד הגילוי הינם: יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (ראו: גורן, בעמ' 198).

באשר לבקשת הנתבעת, לאור העבודה שהתובעים לא העלו כל טעם המצדיק אי גילוי מסמך מן המסכים שברשותם, ולאור תגובת הנתבעת לפיה גילתה לתובעים את כל מבוקשם, הרי על התובעים לגלות המסמכים אותם דרשה הנתבעת ולאפשר לה עיון בהם. אם ישנם מסמכים שלטענת התובעים אינם ברשותם, יתכבדו ויצהירו, בתצהיר ערוך כדין, אילו מן המסמכים אינם ברשותם והיכן הם מצויים. אם לא יעשו כן התובעים תוך 14 יום מהיום, אשקול בכובד ראש שימוש בסמכותי לפי תקנה 122 לתקנות (ראו גם ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' אמיר מרדכי ו- 123אח' פ''ד מו(3) 793).

באשר לבקשת התובעים, לאור תגובת הנתבעת, ולאור העובדה שצירפה לתגובתה עתה את כל המסמכים המבוקשים על ידי התובעים, הרי מתייתרת החלטתי בבקשה זו.

לאור התנהלות התובעים, ישלמו הם לנתבעת, ביחד ולחוד, הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל- בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: