מוביל ליס ד.ד. בע"מ ואח' נ' ווינדפלאוואר בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגיש נגד הנתבעים תביעה בסך 45,423 ₪ בטענה לחוב אשר מקורו חוזה ליסינג תפעולי לרכב, אשר נערך בינה לבין הנתבעת 1 ובערבות אישית של הנתבעים 2 ו- 3 להתחייבויות הנתבעת 1. הנתבעים 1 ו- 3 מצידם, הגישו הודעת צד ג' נגד נתבע 2.

בדיון שהתקיים בפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, כדלהלן:

פסק הדין בתובענה ובסכסוך ינתן על דרך הפשרה, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

במסגרת פסק הדין יפסקו לחובת הנתבעים סכומים אשר לא יפחתו מ-15,000 ₪ ולא יעלו על 25,000 ₪, כאשר לסכומים אלו יתווספו או יופחתו, ככל שיסבור כך בית המשפט, הוצאות הצדדים.

ביחסים בין הנתבעים עצמם, ישא הנתבע 2 בכל תשלום שיפסק לזכות התובעת. היה והנתבע 2 לא יעמוד בביצוע התשלומים, כי אז במסגרת ההודעה לצד ג', אשר תתקבל, יחויב הנתבע 2 לשלם לנתבעים 1 ו-3 את הסכומים אשר ישולמו על ידם לתובעת, בצירוף סנקציה אשר תקבע על ידי בית המשפט.

התשלומים בהם יחויבו הנתבעים, ישולמו בתשלומים בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

על יסוד הסכמה דיונית זו סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

ראוי לציין כי הרכב נשוא החוזה אכן הושב לתובעת לפני תום תקופת השכירות אשר נקבעה בחוזה ובאופן המזכה את התובעת בסכומים לפי התחשיב אשר הוסכם בנספח ה' של החוזה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבין מועד החזרת הרכב (24.10.06) למועד מכירתו לצד ג' (2.8.07) חלפו למעלה מ- 9 חודשים. ודאי שלא ניתן להתעלם מכך שבעוד בעת החזרת הרכב לתובעת הראה מד הק"מ ברכב על 50,703 ק"מ בעת מכירת הרכב לצד ג' הראה מד הק"מ ברכב על 85,000 ק"מ. משמע: במהלך התקופה שהרכב היה ברשותה השתמשה התובעת ברכב לנסיעה של למעלה מ- 34,000 ק"מ. מאידך, וזאת קשה להבין, אין בתחשיבי התובעת ולו רמז להתחשבות בהשפעת השימוש שעשתה על שווי הרכב בעת מכירתו, ובפרט כאשר התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בסך של 7,895 ₪ בגין חריגה ממספר הק"מ. מובהר, כי האמור לעיל מובא בקליפת אגוז בלבד ומובן כי בהכרעה להלן התחשבתי במכלול הטענות והראיות.

לפיכך, על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהן ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כדלהלן:

על הנתבע 2 לשלם לתובעת את הסכום של 22,000 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה נשוא תיק זה. סכום זה ישולם על ידי הנתבע 2 ב- 22 תשלומים שווים ורצופים של 1,000 ₪ החל מיום 15.3.12 ובכל 15 לחדש שלאחר מכן.

היה והנתבע 2 לא ישלם את התשלומים בהם הוא מחויב כאמור, במלואם ובמועדם, כי אז תודיע זאת התובעת בכתב לנתבעים 1 - 3 (באמצעות באי כוחם) כאשר במכתבה פירוט הסכומים אשר שולמו בינתיים על חשבון חובו של נתבע 2 ויתרת החוב.

היה ונמסרה הודעה כאמור לנתבעים 1 - 3, תעמוד יתרת חובו של הנתבע 2 לפירעון מיידי והנתבעים 1 – 3, ביחד ולחוד, ישלמו את יתרת החוב לתובעת, בתשלום אחד כולל, בתוך 14 יום ממועד מסירת ההודעה. היה ולא ייעשה כן, תהא התובעת רשאית לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית יתרת החוב האמורה מהנתבעים.

היה והנתבעים 1 ו- 3 שילמו כספים לתובעת בעקבות מסירת ההודעה כאמור בסעיף 3 לעיל (בין במישרין ובין לאחר נקיטת הליכי גבייה), כי אז חייב הנתבע 2 להשיב לנתבעים 1 ו- 3 כל תשלום אשר שולם על ידם לתובעת לפי הכרעה זו (כולל אגרות ושכר טרחת עו"ד אם שולמו הכספים בעקבות הליכי הוצל"פ בהם נקטה התובעת) ובתוספת הוצאות הנתבעים 1 ו- 3 בהליך זה בסך של 3,000 ₪. חוב זה ישולם על ידי הנתבע 2 בתשלום אחד בתוך 14 יום ממועד מסירת ההודעה לנתבע 2 (באמצעות בא כוחו) בדבר ביצוע התשלום. היה ולא ייעשה כן, יהיו הנתבעים 1 ו- 3 רשאים לנקוט בהליכי הוצל"פ לגביית יתרת החוב האמורה מהנתבע 2.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ב, 27 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: