מהרט(עציר) נ' משטרת ישראל / תחנת ראשון לציון

החלטה

בפני ערר על החלטתו של כב' השופט מנהיים מיום 02.01.10 בתיק מ"י 376-01-10 בבית משפט השלום בראשון לציון שבה הורה על מעצרו של המשיב עד ליום 05.10.10 בשעה 11:00.

לעורר מיוחסות עבירות של תקיפה הגורמת לחבלה ממש ומעשה מגונה באדם.

על פי הכתוב בבקשה למעצר – העורר נראה תוקף את המתלוננת, חונק אותה ומפיל אותה על הרצפה. העורר נתפס על ידי עוברי אורח והודה בחקירתו במיוחס לו ואף אמר שכוונותיו היו מיניות. ב"כ העורר לא טען כי לגופו של דבר אין צורך במעצרו של המשיב לצורך המשך פעולות החקירה, וטוב שכך. נראה שלא יכול להיות חולק על כך שמדובר במעשים חמורים ויש צורך במיצוי החקירה. טענתו של ב"כ העורר מתייחסת לכך שהמעצר התבצע יותר מ-4 שעות לפני כניסת השבת מבלי שהעורר הובא לפני בית משפט (המעצר היה ביום שישי האחרון – 01.01.10 בשעה 12:15).

אני מקבל בעניין זה את האמור בהחלטתו של כב' השופט מנהיים שגם אם יש צדק בטענתו של ב"כ העורר, אין בכך כדי להצדיק את שחרורו של העורר ממעצרו.

בבש"פ 11114/05 ממן נ' מדינת ישראל (02.12.05) אומרת כב' השופטת (כתוארה אז) ד. בייניש כי גם אם מעצר חשוד והחזקתו במשטרה הינו שלא כדין, כמו במקרה שפוקע מועד הארכת מעצר קודמת, אין בשיקול זה להיות השיקול המכריע, אלא רק יש להביא נתון זה בגדר השיקולים הכלליים שעל השופט לשקול ולא להכריע בבקשה להארכת מעצר. כב' השופטת בייניש מצטטת החלטה קודמת בבש"פ 6908/03 לפיה: "סמכות עומדת לו לבית המשפט בכל מקרה, גם אם קודם לכן מעצר האיש החשוד על ידי המשטרה לא היה חוקי, אלא שאז עשוי מאסר זה להיות נסיבה שיש להתחשב בה לצורך הארכת המעצר".

בבש"פ 1114/05 הנ"ל נאמר כי השיקולים בעת ההחלטה בהארכת המעצר צריכים להתייחס למסוכנות הנלמדת מסוג העבירה ומהיקפה ואם ישנה גם הצהרת תובע וכו'.

כפי שכבר נאמר מדובר במסוכנות גבוהה העולה מהמעשה המיוחס לעורר, מעשה שכמעט נגמר באונס בטרם נמנע הדבר, כך נראה, על ידי עוברי האורח שתפסו את העורר בעת ביצוע המעשה המיוחס לו.

עם זאת, אני חייב לציין שהשתלשלות הדברים כפי שהובאה על ידי נציג המשיבה לא נראה לי. אני סבור כי על המשטרה היה להביא את העורר לבית המשפט לצורך הארכת המעצר ובדרך החוקית הנכונה, ולא לשאול בטלפון את מזכירות בית המשפט אם אפשר להביא את העורר לבית המשפט להארכת מעצר. בית משפט פתוח עד שעתיים לפני שבת, ובמועד זה רשאי כל אחד לבוא לבית המשפט ואין עליו צורך לשאול מראש אם הוא רשאי לעשות כן אם לאו.

כמו כן, תמוה בעיני שלא ניתן היה לאתר היכן נמצא העורר היום. גם אם העורר מועבר מכלא אבו כביר לכלא גבעון, כפי שנמסר לנציג המשיבה, יש צורך לדעת בכל רגע נכון היכן נמצא העורר ולא ייתכן מצב שבו איש לא ידע ואינו יכול לתת תשובה מהימנה ומדויקת היכן נמצא העורר.

המשיבה תבדוק ותוודא היכן בדיוק נמצא העורר. כאמור, הארכת המעצר על ידי כב' השופט מנהיים הינה עד מחר – 05.01.10.

לאור כל האמור, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תש"ע, 04/01/2010 במעמד הנוכחים.

אהרון מקובר, שופט

הוקלד על ידי: רבקה בינימין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: