מהצרי נ' לבנון ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, לאחר שנפלה, לטענתה, מאופניים עקב העובדה שכלב בבעלות הנתבעים התנפל עליה.

2.לטענת התובעת, ילידית 1959, ביום 25.6.09 בשעה 06:30 בבוקר או בסמוך לכך, נפגעה התובעת ברחוב מודיעין בפרדס חנה. לטענתה, בעת שרכבה על אופניה, "הגיחו שלושה כלבים אמרניניים אשר נבחו, וכלב גדול בצבע שחור בבעלות או בחזקת הנתבעים קפץ על התובעת, הפיל אותה מאופניה לקצה השמאלי של הכביש, קרע את מכנסיה וחולצתה וכתוצאה מכך נפגעה התובעת במרפק ידה השמאלית, אגן שמאל, רגל שמאל וירך שמאל" (ראו סעיף 2 לכתב התביעה).

3.לטענת התובעת היא שהתה בתקופת אי כושר ממושכת, ועברה טיפולים רפואיים וטיפולי פיזיותרפיה "שלא הצליחו להקל את סבלה וכאבה".

4.התובעת עתרה לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכום המקסימאלי שמוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לפסוק. לטענתה, נגרמו לה נזקים מיוחדים, לרבות "נסיעות מוגברות לעבר בסך 55,000 ₪, עזרת הזולת לעבר בסך 65,00 ₪ והוצאות רפואיות בעבר, סך 23,000 ₪. עוד טענה התובעת כי על הנתבעים לפצותה בגין נזקיה הכלליים, כאב וסבל, הפסד השתכרות לעתיד, והוצאות לעתיד.

5.בכתב הגנתם, כפרו הנתבעים בטענות התובעת; לטענתם, אכן מחזיקים הם כלבים בביתם שברחוב מודיעין 291 בפרדס חנה, ואולם שער ביתם נעול תמיד, וזאת על מנת שלא יברחו הכלבים (ראו סעיף 2 לכתב ההגנה). עוד טענו הנתבעים, כי העובדות אותן מגוללת התובעת בתביעתה מעוררות סימני שאלה באשר למהימנות גרסתה. בין היתר, הפנו הנתבעים לעובדות הבאות:

א.בחזקתם שלושה כלבי זאב מגזע "מעורב" ולא כלבים אמרניניים;

ב.מועד פניית התובעת לקבלת הטיפול הרפואי – שלושה ימים לאחר האירוע הנטען;

ג.ברשומה הרפואית אין זכר לכלב שהפיל אותה. לטענתם, אין זה סביר שהתובעת אמרה זאת לרופא אך הוא לא ציין זאת ברשומה, שכן מגע עם כלבים מעלה חשש לזיהומים.

6.עוד טענו הנתבעים כי ככל שהמדובר בשעה 06:30 בבוקר – הרי הכלבים קשורים בשעה זו והגינה בה הם שוהים מוקפת חומה והשער בה נעול, וככל שכוונת הנתבעת כי נפגעה בשעה 06:30 בשעות אחה"צ, הרי שבשעה זו הנתבע שהה בחצר ביתו, קרא ספר והכלבים רבצו לידו.

7.עוד הוסיפו וטענו הנתבעים כי הם מתגוררים ברחוב שבו חיים כלבים רבים, ובפרט, בשכנות אליהם מתגוררים בשכירות בני זוג להם שלוש כלבות גדולות המסתובבות באופן חופשי ברחוב.

8.הנתבעים טענו כי התובעת הגיעה לביתם ביום 26.6.2009 והיא טענה כי הכלבים שבבעלותם תקפוה, ואולם גרסת התובעת נשמעה "מוזרה". לטענת הנתבעים, הודיעו להם התובעת ובעלה כי צפויים לתובעת הרבה סיבוכים בעקבות התאונה, וזאת בטרם ביקרה התובעת אצל הרופא. עוד טענו הנתבעים כי לתובעת לא נגרם כל נזק, כפי שעולה מן המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה.

9.בישיבה שהתקיימה ביום 22.3.2011 העידו בפניי התובעת והנתבעים.

10.שתי שאלות עולות מן החומר המונח בפניי ודורשות הכרעתי; הראשונה - האם נפגעה התובעת כתוצאה מנפילה מאופניים לאחר שאחד משלושת כלביהם של הנתבעים התנפל עליה, והאחרת - במידה ואשיב על השאלה הראשונה בחיוב - מהו הנזק שנגרם לתובעת.

הכרעה:

11.לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת ועדות הנתבעים, אני קובע כי אני מאמין לתובעת כי הותקפה ע"י כלב בבעלות הנתבעים, והיא הופלה כתוצאה מכך.

12.כאמור, התובעת העידה בפניי, ודבריה, ככל שהדבר נוגע לאירוע הנפילה היו מקובלים ומהימנים עליי. התובעת טענה, כי היא הופלה על ידי כלב שחור, והנתבעים הודו כי בחזקתם כלב שחור. עוד העידה הנתבעת כי שלושת הכלבים יצאו משער ביתם של הנתבעים (עמוד 1 שורות 10 ו- 11 לפרוטוקול) אליו היא שבה למחרת היום ופגשה שם את הנתבע. בנוסף, אף שתמונות הכלבים שצילם בעלה של התובעת צורפו לכתב התביעה ואף הוצגו במהלך הדיון (ראו עדות התובעת בעמוד 1 שורה 11-13) לא טענו הנתבעים כי התמונות המצורפות לכתב התביעה, אינם של הכלבים שבבעלותם.

13.כאמור, התרשמתי כי התובעת דוברת אמת כאשר העידה על נסיבות התאונה ועל המקום שממנו יצאו הכלבים, וכאמור, אני מוצא תמיכה בגרסתה, בפגיעות הגופניות שנגרמו לה, בתמונות של הכלבים וכן בעובדה כי הנתבעים מודים כי בבעלותם שלושה כלבים, שניים בצבע שחור ואחד בצבע לבן (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 3 שורות 23 ו- 33 לפרוטוקול). כמו-כן אין הנתבעים מכחישים כי התובעת באה לביתם למחרת יום האירוע (ראו טענות הנתבעים בכתב ההגנה) וטענה כי היא הופלה ע"י כלב ששייך לנתבעים.

14.הנתבעים מבקשים למצוא בסתירות בעדות התובעת ובכתב תביעתה, נימוק לדחיית גרסתה. סתירה ראשונה מוצאים הנתבעים בטענת התובעת כי הכלבים שיצאו משער ביתם של הנתבעים הם "כלבים אמרניניים", ועפ"י תמונות של כלבים אלה (נ/4) עסקינן בכלבים בצבע לבן (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 4 שורה 16), שאינם דומים לכלבים שבבעלותו, אלא שהתרשמתי כי התובעת אינה יודעת להבדיל בין גזעי כלבים, מה גם שלמרות שטענה בכתב התביעה, כי הכלבים מגזע "אמרניני", היא טענה, בכפיפה אחת, כי הכלב שתקף אותה הוא כלב "בצבע שחור" (ראו האמור בסעיף 2 לכתב התביעה). לפיכך, טענת הנתבעים לפיה טענתה של התובעת כי מדובר בכלבים אמרניניים משמיטה את הבסיס מתחת לטענתה כי מדובר בכלבי הנתבעים, נדחית בזאת.

15.עוד ציינו הנתבעים כי התובעת ציינה בכתב תביעתה, כתובת שאינה תואמת את הכתובת שלהם. כאמור, כבר הבהרתי כי התובעת תבעה את בעלי הבית ממנו יצאו, לטענתה, הכלבים, והיא הגיעה למחרת היום לאותו בית ממנו יצאו אותם כלבים והנתבעים אף לא מכחישים זאת (ראו עדותו של הנתבע בעמוד 4 שורה 7 לפרוטוקול), לפיכך, איני יכול לייחס לטענות בדבר הכתובת משקל כלשהו.