מהלוס נ' אבו סביח ואח'

החלטה

1. בפניי תביעה לסעד הצהרתי, אכיפת הסכם וצו מניעה קבוע. בתביעה עותר המבקש לצו הצהרתי כי הוא הבעלים החוקי והיחיד של הדירה נשוא ההתדיינות. נתבקשה גם הצהרה כי חלקו היחסי של התובע בבניין המגורים בו מצויה הדירה ובקרקע עליה הוקם הבניין הינו לפי שטחה היחסי של הדירה מכלל שטח בניין המגורים. מבוקשת גם אכיפת הסכם מכר לפיו רכש התובע לטענתו את הדירה. נתבקש גם צו מניעה שיאסור על דיספוזיציות בדירה. נתבקש רישום הערת אזהרה לטובת התובע בלשכת רישום המקרקעין בגין עיסקת המכר הנובעת מהסכם רכישה שנחתם בין הנתבעים לבין התובע. לתביעה צורף נסח רישום מקרקעין המתייחס לחלקה הנדונה.

2. הנתבע העלה טענת העדר סמכות עניינית. דין טענה זו להתקבל. סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט קובע, לעניין סמכותו העניינית של בית משפט השלום, כי זה ידון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה. נקבע גם כי בית משפט השלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין. מן הסעדים שפורטו לעיל עולה בבירור כי ההליך שבכותרת אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. מסקנה זו עומדת בעינה גם נוכח טענות התובע, כי מדובר בעיסקה במקרקעין שטרם נרשמה. גם על רקע טענות אלה, מהות הזכות בה מדובר היא בעלות במקרקעין. זאת ועוד, מדובר בבירור בתביעה הנוגעת למקרקעין, ובסעדים הנוגעים למקרקעין, החורגים מגדר סמכותו של בית משפט זה. אוסיף ואציין, כי בשונה מן ההחלטה שצורפה לתגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף, המדובר במקרה זה במקרקעין רשומים.

3. נוכח כל האמור לעיל, טענת העדר הסמכות העניינית מתקבלת. בהתאם לסמכותי על פי חוק, אני מורה על העברת העניין לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: