מהלווס נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה ירושלים |
10781-09
20.12.2011 |
|
בפני : דניאל גולדברג – דן יחיד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פאיז מהלווס ע"י ב"כ עו"ד מוחמד אבו קטיש |
: בטוח לאומי-סניף ירושלים ע"י ב"כ עו"ד ויויאן קליין בנימין ויפה רוטשילד |
| פסק-דין | |
פסק דין
תביעה זו הוגשה נגד החלטות פקיד התביעות מיום 21.4.09 על פיהן:
נדחתה תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה מיום 15.2.09 בשל הכנסות מנכס התובע בכפר עקב, העולות על שיעור הגמלה לה זכאי התובע.
התובע מסר לנתבע מידע מטעה בדבר הבעלות בנכס ותיאורו תוך זיוף מסמכים בדבר בעלות בנכס ועל כן הופעלה נגדו הסנקציה הקבועה בסעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981.
העובדות
התובע, מר פאיז מהלווס, נולד בשנת 1955 לאביו עומר מהלווס (שהינו יליד 1934). אבי התובע עזב את ירושלים עם משפחתו בשנת 1965 ועבר להתגורר בעירק, שם ניהל מפעל לנעליים. לאחר מלחמת המפרץ הראשונה עקרה המשפחה לירדן והשתקעה שם. בשנת 1993 התובע עזב את ירדן וחזר לישראל. לתובע חמש אחיות וארבעה אחים (לאחר שאח אחד נפטר) וכולם מתגוררים בירדן בקרבת אביהם.
התובע החל לקבל גמלת הבטחת הכנסה משנת 2001.
ביום 9.4.05 רכש התובע קרקע בכפר עקב על פי יפוי כוח בלתי חוזר שניתן לו על ידי בעלי הזכויות בנכס. ביפוי הכוח נאמר כי בעלי הזכויות בנכס מוכרים "מכירה החלטית וסופית לקונה פאיז עומר עבד אלמהלויס מירושלים" - הלא הוא התובע (מוצג נ/1). בעת המכירה קיבל התובע מהרוכשים מסמך "אחראג' קיד" המאשר את זכויותיהם של המוכרים בנכס (נ/2). אין חולק כי בעת רכישת הנכס לא היה בנוי עליו כל בניין.
התובע בנה על הנכס בניין מגורים. הבניין הינו בן שלוש קומות ובכל קומה ישנן שלוש דירות. במשך תקופת בניית הנכס התובע מכר דירות לצדדים שלישיים. אחד מרוכשי הדירות היה איאד פתחי מחמד אלגבריני (להלן: "ג'יבריני), שרכש דירה על פי חוזה מיום 29.5.06 (מוצג נ/3), בו מתואר התובע כמוכר. רוכש אחר הינו כרים זכי כמאל (להלן: "כרים"). רוכש נוסף הוא מהדי דעיס (להלן: "דעיס").
ביום 30.10.05 הגיש התובע, במסגרת תביעה חוזרת לגמלת הבטחת הכנסה, הצהרה לפיה הוא גר בשכירות בבאב חוטה בעיר העתיקה וכי אין לו נכסים נוספים (נ/5).
בעקבות מידע שהגיע לנתבע אודות רכישת דירה על ידי גיבריני מהתובע, הודיע הנתבע לתובע על הפסקת תשלום הגמלה, על יצירת חוב בגין תשלומים ששולמו שלא כדין ועל הפעלת סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה בעניינו (הודעה מיום 19.9.07 – מוצג נ/9). התובע הגיש נגד החלטות אלה תביעה בתיק בל 11925/07. בדיון שהתקיים בהליך זה ביום 10.1.08 הצהיר ב"כ התובע:
"ב"כ התובע: הקרקע לא רשום. הבנין בן 6 יחידות דיור. האבא שהוא ירדני הוא הבעלים של כל הנכס, הוא שהעביר כסף להשקעה ורכש את הבנין לאחר שהיה לו מפעל בירדן לנעליים וזה נסגר. את הכסף הזה הועבר באמצעות התובע שנמצא בירושלים לקנות ולהשכיר את הנכס. זה הטענה שלנו ויש על זה מסמכים המאשרים שהאבא העביר את הסכום לבן שלו שהוא התובע. וזה אומר שהתובע אינו בעלים של הנכס".
ההליך בבל 11925/07 הסתיים ביום 18.12.08 בפסק דין שאימץ הסדר מוסכם לפיו התביעה תידחה והתובע יגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה שתיבחן החל ממועד הגשתה. באשר לחוב העבר הוסכם "שזה עומד וקיים, אולם בכפוף להמצאת המסמכים המתבקשים באשר למועד רכישת הקרקע נשוא דיון זה, הנתבע יקזז את חלקו של החוב, כך שחוב זה יחושב בהתאם למועד רכישת הקרקע שבכפר עקב".
ביום 15.2.09 הגיש התובע תביעה חוזרת לגמלת הבטחת הכנסה בהתאם להסדר הפשרה בתיק בל 11925/07. בתביעה הצהיר התובע לאמר:
"לגבי הכס בכפר עקב: אבי המתגורר בירדן נתן לי כסף בשנת 2004-2005. בכסף הזה אני קניתי את חלקת האדמה בכפר עקב. בחלק מהכסף בניתי בית על אדמה זו. הנכס מורכב מ-3 דירות: 3 נמכרו ו-3 ריקות. הדירות שנמכרו אני לקחתי את הכסף והעברתי אותו לאבי – פעם הוא הגיע לארץ, פעם אני או מישהו אחר נסע לירדן. במסמך שהבאתי כתוב כי אני מוותר לאבי על האדמה ועל מה שעליה. מסמך זה נערך ב-15.1.08". (מוצג נ/11).
סמוך לאחר הגשת תביעתו מיום 15.2.09, הגיש התובע לנתבע שני חוזים לא חתומים, האחד בין אבי התובע לבין ג'יבריל והשני בין אבי התובע לבין כרים, בדבר מכירת דירה בנכס על ידי אבי התובע לכל אחד מן הרוכשים הנ"ל (מוצגים נ/12 ו-נ/13). בכל אחד מן החוזים נאמר כי אבי התובע "הינו הבעלים לפי יפוי כוח כללי מאושר מתאריך 18.3.08" של הנכס. יפוי הכוח הנזכר צורף לתצהיר עדותו הראשית של התובע (על פי המסמך שצורף לתצהיר התובע, יפוי הכוח נחתם ביום 15.1.08 ואושר על ידי נוטריון ביום 18.3.08). התובע צירף לתצהירו יפויי כוח נוטריוניים שנחתמו על ידי אביו לטובת ג'יבריני וכרים.
לאחר הגשת החוזים הנ"ל ערך הנתבע חקירה בקשר לתביעתו החוזרת של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, וביום 21.4.09 ניתנה החלטתו הדוחה את התביעה תוך מתן הודעה על הפעלת סעיף 20א לחוק הבטחת הכנסה בעניינו של התובע. בכתב ההגנה טען הנתבע כי החוזים שהגיש התובע בסמוך לאחר הגשת תביעתו מיום 15.2.09 הינם פיקטיביים וכי בחקירה התגלה שהתובע אף מסר פרטים מטעים לגבי מספר הדירות בבניין, שכן התגלו בו דירות נוספות על אלה שהצהיר עליהן.
המחלוקת
השאלות הטעונות הכרעה בתיק, כפי שהוגדרו בדיון המוקדם בנוכחות הצדדים, הן האם כדין דחה הנתבע את תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה מיום 15.2.09 לפי סעיפים 9 ו-20א לחוק הבטחת הכנסה בשל הכנסה מנכסים והעלמת מידע. בכלל זה עלינו להידרש לשאלת הבעלות בנכס – האם היא של התובע או שמא של אביו?
ראוי לציין כי הנתבע לא עמד על הטענה, אותה העלה בכתב הגנתו, בדבר מעשה בית דין בשאלת הבעלות בנכס מכוח פסק הדין בתיק בל 11925/07, למרות שלכאורה יכול היה לעשות כן, הואיל וההסכמה אליה הגיעו הצדדים באותו הליך היתה כי תביעת התובע תידחה ותביעתו החוזרת תיבחן אך לעניין מועד רכישת הקרקע על ידי התובע. בהתאם לכך, עלינו להידרש לגופה למחלוקת בדבר הבעלות בנכס.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|