מהולל ואח' נ' מירון

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים

1.התובעים הינם הבעלים של דירה מס' 5 הנמצאת בקומה ג' ברח' לוריא 5 תל-אביב (להלן: "הדירה"). הדירה הושכרה בשנת 1988 בדיירות מוגנת למנוח יצחק מירון ז"ל (להלן: "המנוח"), אשר היה אביו של הנתבע. הסכם השכירות משנת 1988 צורף כנספח א' לתביעה.

המנוח נפטר בשלהי שנת 2005. לגרסת התובעים, בסמוך לפטירת המנוח הופיע לפתע בנו של המנוח, והודיע כי הינו הדייר החדש, על בסיס טענתו כי התגורר עם אביו המנוח טרם פטירתו.

3.לגרסת התביעה, אין לנתבע כל זכאות בנכס, הוא לא התגורר בדירה יחד עם אביו, ובאותה עת היתה לו דירת מגורים אחרת שם התגורר עם אמו. התובעים עותרים לסעד של פינוי מהדירה, וכן תשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש בדירה עד למועד הפינוי.

לגרסת ההגנה, הנתבע נהנה מזכויות דייר מוגן. הנתבע טוען, כי בהסכם השכירות המקורי, נספח א', הוא מופיע כשוכר נוסף יחד עם אביו המנוח על אף היותו קטין באותה עת. לגרסתו, הוריו בשנת 88 היו פרודים ולימים התגרשו בשנת 1990. מאז, מפאת היותו קטין (יליד 1974) נדד בין דירות שני הוריו והתגורר לסירוגין אצל אביו המנוח ואצל אימו. משהשתחרר מהצבא בשנת 1995 התגורר לסירוגין אצל חברותיו והוריו, נוכח החמרת מצבו הרפואי של האב עבר להתגורר עמו דרך קבע בתחילת ינואר 2005.

המסגרת הדיונית

1.המסגרת הדיונית בענייננו הינה סעיף 20 (ב) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב – 1972 (להלן: "החוק"), הקובע בזו הלשון:

"באין בן-זוג כאמור בסעיף קטן (א) יהיו ילדי הדייר לדיירים, ובאין ילדים- קרוביו האחרים, כל אלה בתנאי שהיו מתגוררים בדירה יחד איתו לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו, ולא היתה להם בזמן פטירתו דירה אחרת למגוריהם".

2.היינו, הוראת סעיף 20 (ב) לחוק קובעת, כי כדי לזכות במעמד של דייר מוגן, חייב הנתבע לשכנע כי התקיימו לגביו שני תנאים מצטברים, האחד – מגורים ביחד עם המנוח לפחות שישה חודשים עובר לפטירה, והשני – בזמן פטירת המנוח לא היתה לו "דירה אחרת" למגוריו.

3.בענייננו, חלוקים הצדדים על שני התנאים המצטברים. האם התגורר הנתבע עם אביו המנוח לפחות 6 חודשים טרם פטירתו, והאם היתה לו באותה עת דירה אחרת למגורים?

משך המגורים המשותפים

1.לגרסת הנתבע, הוריו היו פרודים בשנת 1988, עת שכר אביו המנוח את הדירה בדיירות מוגנת, הוא עצמו היה קטין כבן 14 באותה עת והתגורר לסירוגין עם אביו ועם אמו. אמו התגוררה ברח' הרצוג 1 ת"א (להלן: "הדירה אחרת"). לימים, התגרשו הוריו רשמית בשנת 1990. מאז שחרורו מהצבא בשנת 1995, בהיותו כבן 21 התגורר לסירוגין בבית אביו, בבית אימו ואצל חברותיו. החל מינואר 2005 עת התדרדר מצבו הרפואי של אביו, גר דרך קבע אצל אביו עד לפטירתו בחודש נוב' 2005.

2.גרסה זו של הנתבע מוכחשת ע"י התובעים. כבר עתה ייאמר כי הנטל להוכיח את מגוריו עם אביו המנוח טרם פטירתו, מונח על כתפי הנתבע מתחילתו של הדיון ועד סופו. עדי התביעה באו לשמש כעדות מפריכה בלבד. עד התביעה עו"ד ירון מהולל לא ידע מידיעה אישית עם מי התגורר המנוח ובאילו זמנים, ונעזר בידיעותיו משכנים בבניין ובבני משפחה. התובעים נעזרו גם בעד תביעה מס' 2 מר סעיד, ששימש כשליח לצורך מסירת כתב התביעה לנתבע. עד זה העיד, כי בביקור אקראי בדירה לא נכח הנתבע והלה נמצא בדירה האחרת. כמובן, שעדות זו לא יכולה לשפוך אור על התנהלותו של הנתבע עובר לפטירת המנוח. גם עד התביעה 1, החוקר מר פז לא יכל לקבוע נחרצות את עובדת היות הנתבע מתגורר בדירה אחרת עובר לפטירת המנוח. עד זה העיד, כי בחקירתו מצא כי רכבו של הנתבע חונה דרך קבע בדירה האחרת. ואולם נטל הראיה כאמור לא מונח על כתפי התביעה, ובטרם אבחן את ראיות הנתבע זה המקום להזכיר כי הראיה הטובה ביותר שיכלו התובעים להמציא לביהמ"ש, בבחינת ראיות אובייקטיביות, הינן דו"חות שימוש בחשמל ומים בדירה עובר לפטירת המנוח ואחריה.

3.ואכן, מעיון מדו"חות אלה עולה בעליל כי צריכת החשמל בחודשים דצמבר-נובמבר היתה 0! עיון מדוקדק בצריכת החשמל עפ"י דו"חות חב' החשמל, עולה כי צריכה ממוצעת של המנוח בשנת 2004, שנה שבה הנתבע לא התגורר עימו היתה כ- 62 קוט"ש לחודשיים. לטענת הנתבע, הוא החל להתגורר עם המנוח בינואר 2005. מעיון בחשבונית, הצריכה לא עלתה ונשארה כשהיתה. בחודשים אפריל- מאי 2005 אף ירדה בחצי, ובחודשים נוב' – דצמ' 2005 ירדה ל- 0 ! מצב זה, מצביע בעליל על העדר מגורים בדירה, הדעת לא נותנת כי הנתבע יתגורר בדירה ללא צריכת חשמל כלל!

עובדה זו מקבלת חיזוק בעדותו של השליח מר סעיד (ע.ת. 2), העד העיד כי משלא התקבל מענה בדלת פתח את ארון החשמל וראה שאין תזוזה בשעון (ראה עדותו של העד בעמ' 9 לפרו' מול שורות 1-3).

הנתבע השיב לב"כ התובעים בחקירה נגדית, כי היה מתקלח בעבודה ולכן צריכת החשמל והמים מועטה, וכך מעיד התובע:

"אבא שלי בגלל שהוא היה פנסיונר אז הארנונה היתה ממש נמוכה. לגבי חשבונות מים וחשמל זה היה אותו דבר, אני הייתי מתקלח בעבודה.לא היה לי שעות עבודה, לפעמים הייתי גם עובד באופן פרטי בעבודות מזדמנות, וגם עבדתי אצל גיסי בחנות תקופה מסוימת. הייתי מגיע בין השעות 20:00 ל- עשר בלילה, ולפעמים גם הייתי מגיע ב- 4-5 אחה"צ. תלוי, כל פעם זה היה משהו אחר.

(עמ' 26 לפרו' שורות 13-18)

אינני מקבלת גרסת הנתבע מסיבה פשוטה ביותר, מעיון בדו"חות החשמל עולה כי הנתבע צרך חשמל בדירת אביו המנוח החל מינואר-פברואר 2006, ובחודשים לאחר פטירת המנוח כ- 150 קוט"ש בחודשיים, פי שניים וחצי מהתקופה בה לכאורה התגורר עם אביו. נתונים אלה מצביעים יותר מכל על העובדה כי גרסתו איננה תואמת את המציאות, שהרי היה מקום לצפות כי הצריכה תרד ולא תעלה כמעט פי שלושה. לעומת זאת, ניתן להיווכח כי הצריכה בשנת המגורים המשותפת היתה זהה לשנים קודמות בהן התגורר המנוח לבדו. על סמך נתון זה בלבד, לא הייתי מגיעה למסקנה אליה הגעתי, אלא שנתון זה מצטרף כנדבך נוסף ליתר הנתונים.