מהו סכום המזונות שבו יש לחייב אב עבור שתי בנותיו הקטינות, כאשר כיום הוא איננו עובד, בשל חבלה שנגרמה לו בעבר בגבו עבר ואשר בגינה טרם נקבעו אחוזי נכות קבועים?

א .        פתח דבר:

1.         מהו סכום המזונות שבו יש לחייב אב עבור שתי בנותיו הקטינות בגילאים 4, 6 שנים בהתאמה, כאשר כיום הוא איננו עובד, בשל חבלה שנגרמה לו בעבר בגבו עבר ואשר בגינה טרם נקבעו אחוזי נכות קבועים ?

            האם מדובר בסוג המקרים המצדיקים פרשנות שוויונית יותר של הדין האישי?

אלו השאלות המרכזיות הניצבות לפתחי בהכרעה זו.

ב.         רקע עובדתי רלבנטי:     

2.       הגב' ל.ש. (להלן:" האם") ומר ר.ש. (להלן:" האב") נישאו זל"ז ביום 15/03/2005 כאשר מנישואיהם אלו נולדו להם שתי בנותיהם הקטינות: ת.א.ש, ילידת 06.09.2006 כיום בת 6 וארבעה חודשים ונ.ש. ילידת 26.03.2008 כיום בת 4 שנים ועשרה חודשים (להלן:" הקטינות").

3.      ביום 01.11.12 התגרשו הצדדים זמ"ז במסגרת הליכים שהתנהלו בבית הדין הרבני האיזורי בטבריה.

4.      הרקע לסכסוך הגירושין ולפרידה של בעלי הדין פורט היטב בכתבי הטענות ואין להרחיב בו.יחד עם זאת ובקליפת אגוז, אציין, כי האם טענה טענה שבמהלך הנישואין חוותה מצדו של האב יחס משפיל אשר התבטא, בין היתר באלימות מילולית ונפשית. האב מצדו הכחיש טענות אלו וטען, כי טענות האלימות נועדו אך לצורך ההליכים בפני בית המשפט.

5.       ביום 20/04/2010, כשנתיים בטרם ננקטו הליכים שבפניי, נפגע האב בתאונה עת קפץ אל תוך בריכה ונפגע בגבו באופן ששבר שלוש חוליות בעמוד השדרה וגובס בכל פלג גופו העליון והתחתון. מאז מועד נפילתו ועד היום טרם שב האב לעבודתו. יצוין, כי תחילה נקבעו לאב על ידי המוסד לביטוח לאומי אחוזי נכות זמניים בשיעור של 100%, אשר הופחתו בהדרגה עד אשר לא נקבעו לו אחוזי נכות כלל, ונכון להיום האב אף אינו זכאי לקצבת נכות.

6.       ביום 3/07/2012, התקיים קדם משפט ראשון, בו נכחו באי כוח הצדדים והאם אולם האב שהיה בהיכל המשפט עשה דין לעצמו והחליט שלא להיכנס לאולם הדיונים.

7.       בדיון זה, נפסקו מזונות זמניים על סך 3,000ש"ח עבור שתי הקטינות כולל חלקו של האב במדור. בהחלטתו זו נתן בית המשפט דעתו לתחולת הדין העברי החל על הצדדים, לגילאיהן של הקטינות, לעובדה כי לא הוצג בפניו כל אישור המעיד על כך כי האב איבד לחלוטין את כושר התעסוקה ו/או התפקוד ולצורך בפסיקת מזונות באותה עת, כסעד זמני.

8.       ביום 30/10/12 נערכה ישיבת קדם משפט נוסף ובה אומצו המלצות תסקיר סעד שהוגש ביחס למשמורתן של הקטינות, לפיהן המשמורת הפיסית הקבועה תהיה בידי האם. כן נקבעו הסדרי ראיה בין הקטינות לבין אביהן בימים ב' ו-ד' כאשר לעניין המפגשים בסופ"ש חגים וחופשות ניתנה לעו"ס לסדרי דין הסמכה לקבוע הסדרים מתאימים.

9.       ביחס לפסיקת המזונות הוסכם, כי תביעת המזונות תוכרע על יסוד החומר שבתיק בצירוף סיכומים (ללא קיום הליך הוכחות). כן הוסכם, כי כל צד רשאי לצרף לסיכומיו כל מסמך רלוונטי לצורך הכרעה.         

ג.       הצגת השאלות שבמחלוקת:

10.        הצדדים חלוקים בדבר היקף צרכיהן של הקטינות ; לגישת האם, הקטינות זקוקות למזונות ומדור בשיעור של 5,570ש"ח בחודש (ראה סעיף 45 לסיכומיה וכן ראה כתב התביעה) והכל לפי פירוט זה: עבור ת.א.ש סך 1,950 ש"ח וכך גם עבור נ.ש.. וכן חיוב בגין מדור ואחזקתו בסך כולל של 1,670 ש"ח (ראה סעיפים 40-41 לכתב תביעתה). לגישת האב, ההוצאות הנטענות הינן מופרזות, לא נתמכו בראיות ואינן מתיישבות בין השאר עם ההטבות שהאם זכאית לקבל בתור אם חד הורית, למשל בתחום הדיור (סעיף 60 לסיכומיו). כן נטען, כי חלק מההוצאות כלל אינן מוצאות בפועל ואינן רלבנטיות לגילאיהן של הקטינות (ראו סעיף 60 לסיכומיו וכן סעיף 82 לכתב ההגנה).

11.        הצדדים חלוקים בדבר יכולתו הכלכלית של האב ; האם טוענת, כי הגם שנקבעו 30% נכות זמנית לאב, הוא עומד על רגליו, יכול לעבוד אך בוחר שלא לעשות כן (סעיף 6 לסיכומיה). עוד הוסיפה ב"כ המלומדת של האם, כי אם בעבר השתכר האב כ-7,000 ש"ח בחודש בהיותו מנהל סניף של חברת ***, אין סיבה שלא לקבוע סכום זה כפוטנציאל השתכרותו (סעיםים 40-43 לסיכומיה). יש לציין בהקשר זה, כי במסגרת דיון שהתקיים טענה האם, כי לאחר פציעתו עבד האב " בשחור" והשתכר כ-5,000 ש"ח בחודש (ראה עמ' 3 שורות 5-6 לפרוטוקול מיום 03/07/12).

12.        האב חלק על טענות אלו וטען כי אין ביכולתו לעבוד ולהשתכר כבימים עברו. האב טען, כי לאור נכותו אין סיכוי כי יוכל להשתכר יותר מ-4,000 ש"ח בחודש ועל כן אין לחייבו במזונות מעבר ל-2,000 ש"ח בחודש עבור 2 בנותיו הקטינות (סעיף 69 לסיכומי באת כוחו המלומדת). לדבריו, רק כך יוותר לו מינימום לקיום אנושי ומינימלי משל עצמו (סעיפים 60, 69 לסיכומיו).

13.        לבסוף (ואולי מלכתחילה), חלוקים הצדדים על האופן שבו יש להכריע בתביעה מבחינת פרשנות הדין ואופן החלתו בנסיבות ; האם טוענת לתחולת הדין האישי ללא כל סייגים או פשרות, בייחוד לאור גילאיהן של הקטינות (חבות מוחלטת של האב ב"קטני קטנים"). האב טוען, כי הגינות, שוויון, יושר ותם לב מחייבים את בית המשפט לנקוט גישה אחרת, שוויונית יותר המתחשבת בנסיבותיו הקשות מחד גיסא ובהשתכרותה הגבוהה בפועל של האם מאידך גיסא וכך לאזן במסגרת החיובים השונים שיוטלו עליו ולצמצמם ככל האפשר (סעיפים 62-63 לכתב ההגנה, סעיפים 62-68 לסיכומיו).

ד.         המתווה לדיון והכרעה: