מדרי נ' בדיחי ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 14,404 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובע, לטענתו, עקב תאונה מיום 12/07/12.

לאחר הגשת התביעה לא כפרו עוד הנתבעים באחריותם לתאונה, והמחלוקת בין הצדדים צומצמה לענין היקף הנזק שנגרם לרכב והקשר הסיבתי בינו לבין התאונה האמורה.

בדיון שנערך בפני נחקר התובע ושמאי מטעמו והצדדים הגישו סיכומיהם.

1.מועד התאונה הנטען ע"י התובע ומוסכם על הנתבעים הינו יום 12/07/12.

חוות דעת השמאי מטעם התובע מיום 17/07/12 מתייחסת לבדיקה שנערכה לרכב התובע ביום 11/07/12. חשבונית התיקון הינה מיום 12/07/12 והשמאי קבע בחוות דעתו כי זמן סביר לשיקום הרכב הינו כ – 32 שעות עבודה.

לאור זאת טוענים הנתבעים להעדר קשר סיבתי בין התאונה לנזק הנתבע.

2.בכל הכבוד, אין דעתי כדעת הנתבעים.

התובע הצהיר כי התאונה ארעה ביום 12/07/12.

גם הנתבעים אינם מכחישים כי אירע אירוע תאונתי בין כלי הרכב ביום 12/07/12.

התובע הצהיר כי לא נגרמה לרכב תאונה ביום 11/07/12.

התובע הצהיר עוד כי ביום התאונה, 12/07/12, הגיע עם הרכב למוסך, אז נבדק ע"י השמאי מטעמו.

3.השמאי נחקר על חוות דעתו והצהיר כי, באם נרשם בחוות הדעת כי בדק את הרכב ביום 11/07/12, הרי כך עשה, אולם הוסיף והעיד כי יכול שטעה ב"יום אחד" וכי באפשרותו לבדוק באופן וודאי את מועד הבדיקה במסמכי משרדו. כן הצהיר כי בהתאם למימצאי בדיקתו את הרכב ביום 11/07/12, ממילא לא היה באפשרות הרכב להפוך כשיר לנסיעה כבר ביום 12/07/12.

4.בנסיבות אלה אני קובעת כי התאונה ארעה ביום 12/07/12, וכפי הנראה נוכח טעות קולמוס, נרשם בחוות דעת השמאי מועד בדיקה מיום 11/07/12, שעה שהבדיקה נערכה ביום 12/07/12.

5.השמאי, כאמור, העריך את משך זמן תיקון הרכב ב – 32 שעות עבודה ( כ -4 ימים). חשבונית התיקון הינה מיום 12/07/12. גם מכאן מנסים הנתבעים להסיק כי החשבונית שהוצאה אין מקורה בנזקים בגין התאונה נשוא תיק זה.

יצוין כי מהות התיקון והחלפים שהופיעו בחשבונית המוסך תאמו לאלה העולים מחוות דעת השמאי. גם לא נטען ע"י הנתבעים וממילא לא הוכח כי מוקד הנזק שנגרם לרכב התובעת בגין התאונה נשוא התביעה שונה מהנזקים שתוקנו עפ"י החשבונית או שאותרו בחוות דעת השמאי.

לא נתבקש כלל להעיד את הגורם אשר הוציא את החשבונית או מי מטעמו. השמאי הצהיר כי קיבל את המסמכים לידיו רק ביום 17/07/12 וכי יכול שהחשבונית הוצאה ע"י המוסך, אך המשך הטיפול נעשה לאחר מכן ע"י קבלן אחר. כן הצהיר כי יכול שהמוסך הקצה מספר עובדים לתיקון הרכב, שהינו מונית, ולפיכך הוצאה החשבונית במועד בו הוצאה.

נוכח כל האמור, לא מצאתי לזקוף לחובת התובע את המועד הרשום כמועד הוצאת חשבונית התיקון, כך שהדבר ינתק את הקשר סיבתי בין התאונה נשוא תיק זה לנזק הנטען. לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים כי יכול שהנזק נגרם מתאונה אחרת.

6.במאזן ההסתברויות שבהתאם לו עלי להכריע בתביעה אזרחית, סבורני כי התובע עמד בנטל זה, למרות השוני בתאריכים בחוות דעת השמאי, במועד התאונה הנטען ובתאריך המופיע בחשבונית התיקון.

7.בהינתן הצהרת התובע אודות מועד התאונה, בהעדר מחלוקת בדבר עצם התרחשות התאונה ביום 12/07/11, בהעדר הכחשה למוקד הנזק המתואר בחוות הדעת ובחשבונית התיקון, לאור הצהרת התובע כי לרכב לא נגרמה תאונה אחרת ביום 11/07/12 ולאחר ששמעתי את חקירת השמאי, אני קובעת כי התובע עמד בנטל המוטל עליו עפ"י מאזן ההסתברויות להוכחה כי הנזקים המתוארים בחוות דעת השמאי ובחשבונית נגרמו כתוצאה מהתאונה נשוא תביעה זו.