מדר שלמה ואח' נ' ואח'

פסק דין

א. הרקע העובדתי :

התובעים הזמינו מהנתבעת ייצור עבודות נגרות שונות לביתם (להלן: הרהיטים). העסקה בין הצדדים נערכה ביום 08/01/97 ועמדה על סך של 101,000 ₪. בעת ביצוע ההזמנה ותשלום התמורה בעבור הרהיטים, הנתבעת מסרה שיק בטחון על סך 70,000 ₪, להבטחת אספקת הסחורה. הרהיטים סופקו לתובעים בין 10/97 ל-12/97 ולטענת התובעים, הם עברו להתגורר בדירה, בתחילת שנת 1998. בעת האספקה, הנתבעת סיפקה ארונות נוספים לחדר הכביסה, שלא נכללו בהזמנה המקורית.

כשנתיים לאחר סיום הרכבת ואספקת הרהיטים (בשנת 2000), התובעת הבחינה בנסורת על גבי השידה בחדר השינה (להלן: אבקת העצה). מאחר ולאחר ניקוי האבקה, התופעה חזרה על עצמה, הנתבעת פנתה לנתבעת אשר החליפה את פלטת העץ ותיקנה את השידה. כבר בשלב זה, היה ברור לשני הצדדים כי מדובר בתופעה של מזיקי עץ (להלן: מזיקי העץ). הנתבעת לא הודתה מפורשות כי הינה אחראית למקור מזיקי העץ. מאידך, מנהלהּ התחייב לתקן כל פריט של רהיט שבו תתגלה הבעיה.

אבקת העצה התגלתה בין שנת 2000 לשנת 2002 בחלקים בודדים נוספים של הריהוט, אשר טופלו על ידי הנתבעת ללא דיחוי, בהחלפת הדיקט/חלק הפגום.

בפעם האחרונה, הנתבעת נטלה שתי מגירות לתיקון, אולם, כאשר התובעים שלחו את בנם לקחת את המגירות, הם לא הוחזרו לידיו. מדובר באירוע שאירע כשנתיים לאחר שתופעת מזיקי העץ התגלתה, וכארבע שנים לאחר האספקה. עד עתה, החלקים הבודדים בהם נתגלו עקבות של מזיקי העץ, הוחלפו כמפורט לעיל. מנהל הנתבעת טען כי המגירות תוקנו, אולם הינו חוזר ודורש חוב, בסך 7,000 ₪, מהתובעים, כתשלום עבור ארונות חדר הכביסה הנוספים הנ"ל, שתמורתם טרם שולמה.

בשלב זה פנו התובעים לייעוץ משפטי (שנת 2002). על פניו, על פי ייעוץ משפטי, התובע ניהל שיחה טלפונית עם נציג הנתבעת, מר שמעון דהן (עד הגנה מס' 1), שהוקלטה על ידי התובע ביום 19/03/02, ללא ידיעת העד (להלן: מר דהן).

בשיחה זו הצדדים התבטאו כדלקמן:

א.התובע הלין על כך שהנתבעת סירבה לתת לבנו את שתי המגירות האחרונות שנלקחו לתיקון.

ב.מר דהן השיב כי המגירות יימסרו לידי התובע, אולם הוא עדיין מבקש מהתובעים לסגור עמו את החשבון עבור הארונות הנ"ל .

ג.התובע טען שתולעי העץ אינם קשורים לחוב הנטען והנתבעת יכולה לתבוע אותו על יתרת חוב זה, אם רצונה בכך. באשר לתולעי העץ, הוא ציין כי הנתבעת הבטיחה אחריות "לכל החיים".

ד.מר דהן חזר ואישר כי אכן קיבל על עצמו ומחובתו לתקן כל בעיה שתתגלה לגבי מזיקי העץ וחזר על טענתו לחובת התובעים, לשלם את חובם.

ה.התובע טען כי אי אפשר להשאיר את התולעים להתפשט בבית. על כך השיב מר דהן כי הם לא מתפשטים והוא יודע כיצד לטפל בהם. מר דהן המשיך וציין כי ידוע לו שדיקטים מעץ שהוא קנה מספק אחד, התגלו כנגועים במזיקי עץ, ועץ זה שימש לבניית חלק ממרכיבי הרהיטים שסופקו לתובעים. כמו כן, לטענתו, מרבית ממרכיבי הריהוט שסופקו נבנו מחומר מסוג "סנדוויץ", שהיה תוצרת הארץ ולא נגוע. כמו כן, הוא ציין כי הספק האמור, "עבד עליו" והוא משלם על כך "עד היום". זה מה שקרה לו ואינו מכחיש.

ז.בשלב זה, שאל התובע עד מתי האחריות ומר דהן השיב עד כמה שצריך, כל עוד מדובר בתולעים שהתגלו בחומר הנגוע שהוא סיפק. התובע הוזמן לקחת את המגירות, מתי שירצה ונמסר לו שהם ב"כניסה לנגריה".

ברור, בדיעבד, ששיחה יזומה ומוקלטת זו, נועדה לתעד את הודאת הנתבעת באחריותה למזיקי העץ שהתגלו בריהוט ולא על מנת ליישב את הסכסוך. התובע לא ניגש שוב לקחת את המגירות, אלא מיד פעל באמצעות בא כוחו, להוציא מכתב הודעה על ביטול העסקה. עובדה זו עולה גם מהעובדה שחוות הדעת של התובעים הוזמנה, עוד לפני ניהול אותה שיחה מוקלטת.

במכתב הדרישה הנ"ל, מיום 26/03/02 (ת/1), דרשה ב"כ התובעים לראשונה חשבונית חסרה, על חלק מהתמורה. באשר לדרישת התשלום עבור ארונות חדר הכביסה, נטען כי הארונות נמסרו על ידי הנתבעת לתובעים, כפיצוי בגין האיחור באספקה, בזמנו. צוין כי ניסיונות הנתבעת לתיקון תופעת מזיקי העץ לא צלחו והמגירות האחרונות שנטלו לתיקון, טרם הוחזרו.

לא הוזכר בדרישה זו וכן לא נטען במכתב, שהנתבעת ידעה על מזיקי העץ בעת האספקה. הטענה של ב"כ התובעים הייתה, כי מאחר ומזיקי העץ מהווים "אי התאמת הממכר", התובעים מודיעים על ביטול העסקה ודורשים השבה ופיצוי. מכתב זה הגיע לידי הנתבעת, אך לא זכה למענה מטעמה.

לסיכום, אין מחלוקת שמכתב ה-"ביטול" נשלח יותר מ-4 שנים לאחר האספקה וכשנתיים לאחר שהפגם של מזיקי העץ התגלה לשני הצדדים. אין גם מחלוקת שהנתבעת לא השיבה דבר. בשלב הבא, החלו להתנהל הליכים משפטיים בין הצדדים, ככדור שלג, כולל ההליכים בתיק זה.

ב. ההליכים הנוספים:

התובעים (על פניו, על פי ייעוץ משפטי) פרעו, ביום 03/05/02, את השיק לביטחון על סך 70,000 ₪, שנמסר להם כחמש שנים קודם לכן על ידי הנתבעת, להבטחת אספקת הרהיטים, בזמנו. "