מדר נ' א.נ. ארניל בע"מ

פסק דין

בפני תביעתו של התובע לקבלת פיצוי בסך 1,900 ₪ בגין ביטולה של עסקת רכישה של צמיד זהב שרכש מהנתבעת ביום 31.5.2011, במחיר של 1,400 ₪.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את העדים מטעם הצדדים, ועיינתי במוצגים ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, וחלף הפיצוי יש ליתן צו לתיקון המוצר על ידי הנתבעת.

על פי תקנה 2 לתקנות תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010: "צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי–עשיית שימוש בהם - ....

(7) לרכישת טובין כאמור בפרט 22 - מיום הרכישה ועד תום יומיים שלאחריו שאינם ימי מנוחה."

פרט 22 בתוספת מוגדר כ: "תכשיט שהמחיר ששולם בעדו אינו עולה על 3,000 שקלים חדשים;".

הסיבה שבעטייה בחר מחוקק המשנה לקצוב פרק זמן כה קצר (יומיים בלבד) לביטולה של עסקת מכר למכירתו של תכשיט היא ברורה.

התכשיט נועד לראווה בלבד, ולפיכך, השימוש בו על ידי הלקוח יכול להיעשות מבלי שייראה הדבר על פני התכשיט, ובכך תסוכל האפשרות של עריכת עסקאות בתכשיטים (הלקוחות, למעשה, עלולים "לשכור" את התכשיטים במחיר דמי הביטול בלבד).

בענייננו, חלפו חודשים רבים מאז שרכש התובע את התכשיט ועד שהודיע לנתבעת על רצונו בביטול העסקה. אין חולק כי בפרק זמן זה עשתה אשתו של התובע שימוש בתכשיט, ולפיכך, העסקה אינה ניתנת לביטול.

זאת ועוד, התובע, שעליו הראייה, בחר שלא להביא לעדות את אשתו, שהיא אשר עושה שימוש בתכשיט מדי יום. לפיכך, לא עלה בידו להוכיח האם המדובר במוצר פגום מיסודו כך שאינו יכול למלא את ייעודו או במוצר אשר נפגם עקב שימוש לא-זהיר.

ברם, סבורני כי העובדה שהנתבעת נטלה מאת התובע את התכשיט, לשם תיקונו, מעידה על הודאת בעל דין באחריות לנזק, והנתבעת אינה יכולה כיום לשנות את טעמה ולטעון, כפי שהשתמע בפני, כי הנזק אינו מכוסה כלל על ידי תעודת האחריות.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר והתכשיט נמצא בידיה של הנתבעת, ובהתאם לסמכותי בסע' 60(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 - ניתן בזאת צו לתיקון התכשיט ולהשבתו לידי התובע, כשהפגם שנתגלה בו מתוקן, בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע – בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ה' סיון תשע"ג, 14 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: