מדר נ' רייף

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.6.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, נסע ברחוב, כשלפתע רכב הנתבע שנסע מאחוריו החל לעקוף את רכבו משמאל. מאחר והגיח רכב מהכיוון הנגדי סטה הנתבע לעבר נתיב נסיעת רכב התובע ופגע בו. לאחר התאונה התנצל הנתבע והצדדים נסעו למוסך יחדיו על מנת לברר עלות התיקון.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי הנתבע נסע באיטיות והבחין ברכב התובע מנסה להיכנס לחניה מצד ימין, כאשר חלק מרכבו בחניה וחלקו בנתיב הנסיעה הימני. הנתבע החל לעקוף את רכב התובע מצד שמאל לאחר שווידא כי הדרך פנויה ולפתע חש בחבטה בחלק הקדמי ימני של רכבו. הנתבע טען כי התובע לא שמר מרחק מרכבו ולכן התרשל בנהיגה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בנתיב נסיעתו בכביש העמוס. הנתבע ביקש לעקוף ולכן עבר לשמאל לנתיב הנגדי אך הבחין שרכב מגיח ממול. על כן, סטה חזרה לנתיב נסיעתו של רכב התובע ופגע בו. התובע טען כי הבחין בנתבע רק בעת קרות התאונה וכי לאחר התאונה פנו הצדדים למוסך, התובע הבטיח לשלם בעבור עלות התיקון, הודה בפני התובע ובפני אנשי המוסך באשמתו לתאונה וטען כי היה מבולבל.

5. הנתבע העיד וטען כי נסע בכביש והבחין ברכב התובע נוסע לאחור על מנת להיכנס לחניה כאשר מחצית מרכבו של התובע היתה כבר בחניה ומחציתו בלטה לכביש. הנתבע החליט לעקוף את רכב התובע ואז שמע מכה והבין שהתובע פגע ברכבו. הנתבע הכחיש תחילה כי הצדדים פנו למוסך יחדיו לאחר מכן הודה בכך אך הכחיש שלקח אחריות על התאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה הנתבע עקף את רכבו וכשהבחין ברכב בנתיב הנגדי סטה לעבר נתיב נסיעתו ופגע בו.

לחילופין, גם אם הייתי מקבלת את גרסת הנתבע לאופן קרות התאונה. עדיין האחריות לתאונה מוטלת עליו. הנתבע הודה כי הבחין בתובע מבצע כניסה לחניה והחליט לעוקפו. לנתבע לא היתה תשובה לשאלה מדוע לא המתין עד אשר נכנס התובע למקום החניה בטרם החליט לצאת לעקיפה או הכיצד נפגעו כלי הרכב.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע שהבחין בתובע לפניו, להימנע מעקיפתו ולהמתין בסבלנות עד אשר הדרך תהיה פנויה. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 4,590 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 3.9.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: