מדר נ' עמילוב ואח'

החלטה

1.         המבקשת עותרת למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי לצורך בדיקת נכותה, שנותרה לה מתאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה -1975 שעברה התובעת, לטענתה, ביום 18.12.07 (להלן : "התאונה"), עת נסעה באוטובוס אגד שמספרו 83-827-01, כאשר בדרכה למצוא מקום ישיבה, נפלה ונחבלה עקב בלימת פתע של האוטובוס.

2.         לטענת המבקשת, בעקבות התאונה סובלת היא ממגבלות בתנועת הקרסול, עמוד השדרה, הכתף וברך שמאל. בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.09.10, הוסיפה המבקשת וציינה ממצאים נוספים שהתגלו, והם: מגבלות תנועה שאובחנו בקופת חולים ; מיפוי עצם מה- 4.2.08 המצביע, בין היתר, על חבלה ברצועות כף הרגל השמאלית ; אולטרא סאונד ברך מתאריך 11.3.08 המצביע על נוזלים וציסטה משמאל ונוזל תוך ברכי מימין.לטענת המבקשת יש בחומר הרפואי עליו הצביעה, כדי להוות ראשית ראיה לנכות בתחום האורטופדי, אשר נגרמה כתוצאה מן התאונה .

3.         המשיבה מתנגדת למינוי המומחה הרפואי. לטענתה, ישנו ספק האם המדובר בתאונת דרכים, אולם ככל שאכן מדובר בתאונת דרכים, הרי שמדובר בפגיעות קלות בלבד, מהן החלימה המבקשת, ובנוסף, יש לקחת בחשבון את עברה הרפואי של המבקשת. בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.09.10, הוסיפה המשיבה וטענה כי לאחר התאונה דנן לא התגלו ממצאים טריים בעמוד שידרה אלא ניווניים בלבד. עוד ציינה המשיבה כי למבקשת 10% נכות כללית בעמוד שידרה משנת 96', וכי המבקשת עצמה טוענת כי נפגעה בתאונה קודמת משנת 2006 בה כן נפגעה בפלג גוף עליון. כן עותרת היא להשתת שכר המומחה על המבקשת.

4.         לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח בפני הגעתי למסקנה, כי קיימת בפני ראשית ראיה המספיקה למינוי המומחה בתחום האורטופדי.

5.         כידוע גישת הפסיקה בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא גישה ליברלית. לעניין זה ראו: רע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 בו קבע בית המשפט העליון את ההלכה לפיה:

"בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה, אולם, כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (טרם פורסמה, ניתנה 29.07.09)).

6.         לגבי התחום האורטופדי: עיינתי בחומר המונח בפני והגעתי למסקנה, כי ראוי למנות מומחה בתחום האורטופדי, אולם החלטתי זו נובעת מן הגישה הליבראלית. התרשמתי כי קיימים בחומר הרפואי המונח בפני ממצאים אובייקטיבים המהווים ראשית ראיה לקיומה של נכות אצל התובעת. כך לדוגמא הופניתי למסמך מיום 27.03.08 שערך ד"ר שטרנשיין בוריס, מומחה בכירורגיה אוטופדית, בו תוארה "הגבלת תנועות מפרק הקרסול או המפרק הסוב טלרי", ובו צויין גם כי קיימת חבלה ברצועות כף רגל שמאל, קשיים בהליכה, נוזל תוך ברכי וקרע SSP בשתי הכתפיים. אולם ממצאים אלה מאוחרים לתאונה, ללא רצף טיפולי, וחלקם קיימים ברשומה הרפואית עוד לפני התאונה.

7.         על כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לגבי זהות הצד שישא בשכרם של המומחים ולאחר שעיינתי בחומר הרפואי ושקלתי את כל הנסיבות, לרבות דלות הממצאים, והעבר הרפואי והחבלתי, החלטתי כי התובעת היא זו שתישא בשכרו של המומחה האורטופדי.

8.תוך 30 יום תפקיד התובעת שכר טרחתו של המומחה, סך 4,500 ₪ ומע"מ בקופת בית המשפט ולאחר הפקדת הסכום הנ"ל, תביא המזכירות את התיק בפניי לשם קביעת זהותו של המומחה.

9.ת.פ ליום 31.10.2010

10.אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"א, 15 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: