מדר נ' טבריה

פסק דין

1.ביום 22.04.09 עת יצא התובע מביתו לעבודה בלילה, ראה ענפים על הכביש עקף את הענפים בקצה שלהם, ואז הגיע רכב ממול שסינוור אותו, כטענתו, ונאלץ לסטות ימינה כדי לא להתנגש בו, וכתוצאה מכך פגע בעץ הברוש עם תחתית הרכב מלמטה.

2.חוות דעת שמאי על הערכת הנזק שנגרם לרכב הינה על סך 3,583 ₪.

3.העירייה טענה כי התאונה התרחשה כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של התובע, וכן טענה כי נזקי התובע מופרזים ומוגזמים ואינם קשורים לתאונה, וכי אין כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין התאונה.

4.הנתבעת טענה עוד כי על אף שהיא פועלת בשקידה ובאופן סביר להסרת מפגעים בתחומה, הרי קיימת מגבלות ממשיות ביכולתה לפקח או להסיר כל מפגע בכל רגע נתון וכל מקום המצוי בתחומה.

5.מטעם התובע העיד הוא בעצמו, וכן מר יצחק ממן (להלן: "ממן") שהנו שכן של התובע, ומטעם הנתבעת העיד מר גדעון בן דן.

6.אחת המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה מי עקר את העץ וגרם לנפילתו.

מעדותו של ממן עולה כי העץ אכן פגע ברכבו של התובע, אולם הוא אינו יודע מי חתך את העץ (ראה עמוד 1 שולה 18-24 לפרוטוקול יום 16.04.10).

הוא העיד שבגלל סכסוך חניה בינו לבין אחד השכנים החליטה העירייה לעקור את העץ, לאחר שאותו שכן חיבל בעץ (ראה עמוד 3 שורה 10- 12 לפרוטוקול).

הוא העיד כי העיריה היא שעקרה את העץ, אולם הוא לא נכח באותה עת, ועדותו נסמכת על עדויות שמיעה מהאנשים שהיו (ראה עמוד 3 שורה 16 -17 לפרוטוקול).

הוא טען כי פנה לאחראית על תלונות הציבור בקשר לאותו עץ, שאמרה כי אין מנוס מעקירת אותו עץ מאחר והוא פגוע (ראה עמוד 3 שורה 21-22 לפרוטוקול).

בהתאם להחלטתי מיום 16.04.10, ערך נציג הנתבעת בירור עם גב' מיכל ויצמן שהינה אחראית תלונות הציבור בעירייה, אליה פנה התובע כטענתו, בבקשה לקלבת נתונים על מי החליט על עקירת העץ והורדתו, וכן מי ביצע את העקירה ומתי.

7.מאותו בירור עלה כי הן ברישומי העירייה והן ביומן המתנהל במוקד העירייה ובפניות הציבור לא נמצאה אסמכתא לכריתת העץ נשוא תביעה זו, אולם הוא לא צירף כל מסמך שיש בו לתמוך באמור. לפיכך אני קובעת כי לא הוכח מי עקר את העץ, כן לא הוכח כי אנשי העירייה הם שביצעו עבודה זו.

8.יחד עם זאת האחריות לסילוק מפגעים ומכשולים בדרכים , כבמקרה דנן, מוטלת על הנתבעת והינה באחריותה המלאה. הנתבעת מודה באחריותה זו אך טוענת כי אין ביכולה לסלק כל מפגע כזה מיידית. מקום שאין מחלוקת כי היה מפגע בדרך אשר היה באחריות הנתבעת לסלקו, והמכשול לא סולק עד יום לאחר האירוע, מוטלת על הנתבעת החובה להוכיח כי לא היה בידה או באפשרותה של הנתבעת לסלק את המפגע במועד יותר מוקדם. הנתבעת לא הוכיחה מועד נפילת העץ, ולא הוכיחה מדוע לא ניתן היה מבחינתה לסלקו לפני שסולק בפועל לאחר התאונה. בכך לא הרימה הנתבעת את הנטל להוכיח שלא התרשלה.

9.חרף האמור לעל יש להטיל על התובע אשם תורם בגובה של 30%, שכן על פי תיאור האירוע על ידי התובע עולה כי הוא נהג ברשלנות עת לא וידא כי הנתיב הנגדי אליו פנה כדי לעקוף את העץ היה פנוי, שכן אילו נסע בזהירות, במהירות המתאימה לתנאי הכביש החסום, ואילו שם לב למתרחש בפניו בכביש, היה יכול להשלים את עקיפת העץ בביטחה ללא שיעלה עליו. התובע תרם אם כך בהתרחשות התאונה בשיעור 30%.

10.התובע צירף דו"ח שמאי על סך 3,583 ש"ח וכן חשבון שכ"ט שמאי בסך 480 ש"ח לפיכך נזקיו עומדים על סך 4,063 ש"ח.

11.לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 2,844 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22.4.09 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסל 300 ש"ח.

ניתן היום, כ"א סיון תש"ע, 03 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: