מדר נ' חתן ואח'

פסק דין

בפניי תובענה כספית/נזיקית בהליך של סדר דין מהיר בסך של 5800 ₪ . הצדדים הסמיכו את בית-המשפט לפסוק את פסוקו על יסוד הוראת סעיף 79א' לחוק בתי-המשפט , תשמ"ד – 1984 .

תובענה זו הוגשה בתחילה לפיתחו של בית-המשפט לתביעות קטנות , ברם,, על פי החלטת המותב הקודם אשר דן בתיק (כב' השופטת ברכה סמסון) מיום 2.11.2009 הועבר התיק להליך של סדר דין מהיר .

התובע הינו נהג בחברת "אגד" , אשר בתאריך 4.4.2004 נהג באוטובוס בקו מספר 500 מקרית-שמונה לכיוון חיפה . במהלך הנסיעה באוטובוס עוכב התובע על ידי הנתבע 1 , אשר הינו שוטר במשטרת ישראל , וזאת לאחר שהנתבע 2 מצא לנכון לקבוע, כי התובע ביצע במהלך הנסיעה באוטובוס עבירת תנועה המחייבת בתשלום קנס כספי לטובת אוצר המדינה . התובע מצא לנכון שלא להשלים עם החלטת הנתבע 2 ובחר להגיש לבית-המשפט לתעבורה בעכו בקשה להישפט (תיק מספר ת/11129/05) . התובע זומן על ידי בית-המשפט לענייני תעבורה בעכו לשלושה דיונים , כאשר בסופו של יום מצא בית-המשפט לתעבורה בעכו (כב' השופט בכר) לזכות את התובע מחמת הספק במסגרת הכרעת הדין מיום 17.7.2007.

התובע לא השלים עם זיכויו החלקי והגיש על כך ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה . במהלך הדיון בבית-המשפט המחוזי ביום 18.9.2007 הבהיר ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט סעב) לתובע כי על פי הוראות הדין אין כל אפשרות לאפשר בידיו לערער על נימוקי הזיכוי , אולם עם זאת במהלך הדיון הסכימה נציגת הפרקליטות לכך שהתובע יורשה להגיש תובענה אזרחית בשל ההוצאות אשר נגרמו לו כתוצאה מהזיכוי .

במסגרת כתב התביעה עותר התובע לשיפויו בסכום כולל של 5800 ₪ בהתאם לפירוט הבא : הפסד חלקי של ארבעה ימי עבודה בסך של 1600 ₪ , הוצאות נסיעה לבית-המשפט בעכו בסך של 400 ₪ , תשלום שכר עדי ההגנה אותם זימן למתן עדות בסך של 600 ₪ וכן עגמת נפש בסך של 3000 ₪ . בנוסף לכך , מייחס התובע בסיכומיו לנתבע 2 ביצוע של עוולת הפרת חובות חקוקות המפורטות בחוק העונשין , ובכלל זאת בידוי ראיות ומתן , הטעיות וכן עדות שקר .

לשיטת הנתבעת , יש לדחות את התובענה על הסף מאחר והתובע לא מיצה את ההליכים עד תומם באמצעות הגשת דרישת פיצוי בהתאם להוראת סעיף 80 לחוק העונשין . עוד גורסת הנתבעת , כי מוקנית לנתבע 2 חסינות מפני הגשת תובענות אישיות כנגדו בהתאם להוראת סעיפים 7א ו – 7ב' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) , וכי לכל היותר על בית-המשפט לקבוע כי התנהלותו של הנתבע 1 מלמדת על כך שהלה פעל ברשלנות ולא בזדון , וזאת כפי המיוחס לו על ידי התובע . עוד מציינת הנתבעת , כי קבלת התובענה כלפי הנתבע 1 עלולה להשליך באופן קשה על מעמדם של השוטרים האמונים על אכיפת שלטון החוק ולהרתיע אותם מלבצע את עבודתם כיאות .

לאחר שעיינתי בכתבי טענות של הצדדים וכן בסיכומיהם הנני מחייב את הנתבעת 2 בלבד לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 1000 ₪ . ככל שהסכום האמור לא ישולם במועד יישא הסכום האמור הפרשי ריבית והצמדה כדין . בנוסף לכך , הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע את מלוא עלויות אגרות בית-המשפט וכן בהוצאות משפט בסך של 500 ₪ .

ניתן היום, כ"ד אדר א תשע"א, 28 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: