מדנקיא נ' זאודו(עציר)

פסק דין

התובעת אלמו מדנקיא הגישה תביעה בסך 52,000 ₪ כנגד הנתבע אבבה זאודו. כפי שפירטה בתביעתה בתה של התובעת היתה בעבר חברה של הנתבע. לאור האמון שנתנה בנתבע ומאחר והינה עולה מאתיופיה וחסרה הבנה בסיסית בהתנהלות כאן בארץ הפקידה בידיו את הכספים שחסכה, 11,000 דולר וכן 5600 ₪. התובעת תכננה ביקור מולדת באתיופיה וחששה לנסוע עם כסף מוזמן בסכום כה גדול. לכן סיכמה עם הנתבע שהכסף יופקד אצלו וכי הוא יעביר לה כספים לפי דרישתה.

כאשר שבה לארץ ביקשה מהנתבע שישיב כספה אולם הוא סירב.

הנתבע טען בכתב הגנתו שהוא זה שסייע לתובעת במהלך התקופה בתשלומים חשבונות. לטענתו לא קיבל כל כספים מהתובעת.

בדיון שהתקיים ביום 19.7.11 הודיע ב"כ התובעת שסכום התביעה יוקטן שכן הסך שניתן הינו 1100 דולר ולא 11,000 דולר.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ומטעם בנה, וכן הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

התובעת לא צירפה כל מסמכים להוכחת טענתה שנתנה סכומי כסף לנתבע. כן לא צירפה כל אסמכתאות לכך שאכן היו בידיה סכומי כסף בדולרים.

בתצהיר התובעת ובנה נפלו סתירות. כך התובעת הצהירה שבנה נכח במעמד מסירת הכסף לנתבע (הן הסכום הדולרי והן הסכום השקלי) בעוד הבן הצהיר ואף העיד שלא נכח כאשר נמסר הסכום השקלי, וכי הסכום השקלי ניתן במועד אחר.

בכתב התביעה פירטה התובעת שנתנה הכסף כפקדון. בתצהירה היא מצהירה שמתן הכסף היה גם סוג של הלוואה. לא ברורה איזו הלוואה היתה זו וכן לא ברור מדוע לא נטענה טענה עובדתית כה מהותית זו כבר בכתב התביעה.

כך העיד הבן שראה את התובעת נותנת לנתבע 12 שטרות של 100 דולר כל אחד, סכום שאינו עולה בקנה אחד עם הסכום הנתבע. (ראה עמ' 8 שורה 8 לפרוטוקול).

לאור כל האמור לעיל איני סבורה שהתובעת הרימה נטל ההוכחה להוכחת תביעתה זו ודין התביעה להדחות.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ב, 15 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: