מדמוני(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת קרלינסקי) במ"ת 16481-12-09 מיום 23/12/09, בגדרה החליט בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מבלי שנבדקה חלופת מעצר.

נגד העורר הוגש כתב אישום לבימ"ש קמא בעבירה של הסעת שב"ח, עבירה לפי סעיף 12 א. (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 13/12/05, הסיע העורר ברעננה, ברכבו תושב האזור ששהה אותה עת שלא כדין בתחומי מדינת ישראל.

במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בנימוקי הבקשה נטען כי בנסיבות המקרה ונוכח עברו הפלילי של העורר (שתי הרשעות בעבירה דומה), קמה עילת מסוכנות המצדיקה מעצרו עד תום ההליכים ולא ניתן לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר.

בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי העובדה שמדובר בעבירה חוזרת מצביעה על מסוכנות שלא ניתן לאיינה בחלופת מעצר ואין צורך בהכנתו של תסקיר על מנת לבדוק הדרך לאיונה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

על החלטה זו של בימ"ש קמא, נסב הערר שבפני.

בנימוקי הערר נטען כי לא קמה בנסיבות המקרה עילת מעצר ובכל מקרה, ניתן לאיינה בחלופת מעצר ושגה בימ"ש קמא משהחליט שאין אפילו מקום לבחון אם קיימת חלופת מעצר בעניינו של העורר שניתן באמצעותה לאיין מסוכנותו של העורר.

בפתח הדיון בפני, לשאלת בימ"ש, הודיעה ב"כ המשיבה כי בהמלצת בית המשפט היא מסכימה שעניינו של העורר יוחזר לבימ"ש קמא על מנת שתיבחן חלופת מעצר.

אינני תמימת דעים עם ב"כ העורר כי בנסיבות המקרה לא קמה עילת מעצר של מסוכנות. עילת מעצר זו נקבעה במספר החלטות לא מבוטל של בית המשפט העליון. אפילו כך, קמה החובה לבחינת חלופת מעצר.

בשורה של פסקי דין קבע ביהמ"ש העליון חובתו של בית המשפט בכל מקרה הבא לפניו ליתן דעתו לשאלה אם קיימת בנסיבות הקונקרטיות חלופת מעצר ראויה והולמת אשר יש בה כדי להשיג את תכלית המעצר וליתן מענה ממשי למסוכנות הנשקפת מנאשם.

בבש"פ 11141/07, ממן נגד מדינת ישראל נאמר מפי כב' השופטת חיות:

"מחוייב בית המשפט בכל מקרה הבא לפניו ליתן דעתו לשאלה האם קיימת בנסיבות הקונקרטיות חלופת מעצר ראויה והולמת אשר יש בה כדי להשיג את תכלית המעצר וליתן מענה ממשי למסוכנות הנשקפת מן הנאשם"

בבש"פ 4224/99 מדינת ישראל נגד איתמר כהן נאמר מפי כב' השופטת שטרסברג:

"חובה לשקול בכל מקרה גם בעבירות חמורות, חלופת מעצר והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר.

אם תמצי לומר שבכל מקרה של ביצוע של עבירה חמורה, מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר נמצאת המרוקן את שקילת החלופה מתוכן...".

מן הכלל אל הפרט.

בנסיבות המקרה, הגם שבעברו של העורר שתי הרשעות קודמות בעבירה דומה, היה מקום לבדוק חלופת מעצר ושגה בימ"ש קמא משהחליט שאין צורך לבחון חלופת מעצר.

לפיכך, מוחזר התיק לבימ"ש קמא על מנת שישוב וידון בחלופת המעצר שתובא בפניו ויחליט על פי שיקול דעתו.