מדלסי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

התובעת הגישה ביום 04.10.11 תביעה לתשלום דמי אבטלה. התובעת טוענת כי הועסקה בחברת א.מדלסי בע"מ ח.פ - 514293422, מחודש 10/09 ועד לחודש 03/11. בחברה זו בעל מניות יחיד והוא בנה, מר אפיק מדלסי. באותה העת היה חייל בשירות סדיר בצה"ל.

הנתבע דחה את התביעה, בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד- מעביד בין התובעת לבין החברה אלא לכל היותר מדובר בעובדת עצמאית העובדת בעסק משפחתי והעבודה היתה במסגרת עזרה משפחתית בלבד. לאור החלטת הנתבע הגישה התובעת תביעה זו.

בדיון בפנינו העידה התובעת ווכן העידה מטעמה את מר אבי חיוט – טכנאי בבזק, את מר בנימין שניידר – עובד בחברת "אורן מיכון משרדי" ואת מר אריאל קסוקר – טכנאי שירות בבזק בינלאומי". הנתבע זימן לעדות את בעלה של התובעת- מר ישי מדלסי ובנה מר אפיק מדלסי.

השאלה העומדת לדיון היא האם בין התובעת לחברת א.מדלסי בע"מ התקיימו יחסי עובד ומעביד, או שמא התובעת היתה עובדת עצמאית במסגרת העסק המשפחתי.

סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 מגדיר" 'עובד' – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;"

בעב"ל 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לו 603 ועב"ל 1147/01 מוסטאפא כמאל - המוסד לביטוח לאומי, (תק-אר 2003(4) 77), נקבע המתווה הנורמטיבי לאורו יש לבחון את השאלה שבמחלוקת - בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי משפחה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

על מעמדו של אדם כעובד אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על כן, מקובל לדבר על "מבחן מעורב", בו המרכיב הדומיננטי הוא מבחן "ההשתלבות במפעל" (דב"ע נב/3-158 רות יאיר - אהרן גליברמן, פד"ע כה 31, 35 ור' בהרחבה אצל ד"ר יצחק לובוצקי "חוזה עבודה וזכויות העובד" הוצאת ניצן מהדורה 2008 פרק 2).

בעב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי - גרוסקופף, (פד"ע לד 97) נקבעו שלושה מבחנים לבחינת קיומם של יחסי עבודה לצורך דמי אבטלה. אמנם פסק הדין דן בקיומם של יחסי עובד מעביד בין בעל מניות בחברת יחיד לחברה שבבעלותו, אך בית הדין הארצי החיל מבחנים אלה גם לצורך בחינת קיומם של יחסי העבודה בין קרובי משפחה. המבחנים הם אלה –

א.האם ניתן לאבחן בין תפקידו ופעילותו של האדם כ- "עובד" לפעילותו כקרוב משפחה?

ב. האם ההסדר לפיו עבד התובע בעסק קרובו הוא אמיתי או פיקטיבי?

ג.האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של קרוב המשפחה כעובד. במבחן זה יש לבדוק האם התשלומים נשאו אופי של שכר?

העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הוא התקשרות לביצוע עבודה תמורת שכר, כשבקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד, מטיבם, מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה [עבל 279/98 חטמי נ. המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 29.6.01)] וכך קבעה לאחרונה הנשיאה סלע בב"ל (אזורי ב"ש) 35573-07-12 פלורי אתיס- המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 28.05.13). הנשיאה סלע קבעה כי על התובעת מוטל הנטל להוכיח טענתה כי בינה לבין בעל המניות התקיימו יחסי עובד – מעביד. משכך, יש לבחון את קיומן של אינדיקציות לקיום יחסי עובד – מעביד – תשלום שכר ראוי, תשלום זכויות סוציאליות, סדירות העבודה וכיו"ב.

9.מאחר שהתובעת הועסקה בחברה שבנה הוא בעל המניות היחיד, עליה הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין החברה.

10.התובעת טוענת שבינה לבין החברה התקיימו יחסי עובד ומעביד מחודש אוקטובר 2009 עד לסוף חודש מרס 2011, כאשר פוטרה ביום 31.3.11. כתימוכין לטענתה זו הציגה התובעת לפני בית הדין מסמכים אלה: ריכוז משכורות שנתי לשנים, 2009-2011 (נספח ד' לכתב התביעה), דיווח מאת הנתבע לפיו החל בחודש 10/09 וכלה בחודש 03/11, מעסיקתה היתה א. מדלסי בע"מ, תלושי שכר על שמה של התובעת מחודש 10/09 ועד לחודש 03/11.

11.מעדותה של התובעת עולה כי עבדה בחברה משפחתית שמקום מושבה היה בחלקו האחורי של מקום מגוריה: ". . . מתחם בנפרד זה לא בתוך הבית, זה בחצר האחורית",

(עמוד 3, שורות 4-5 לפרוטוקול מיום 10.9.13), קו הטלפון היה מחובר בין הבית למשרד , התובעת ביצעה עבודה גם במשרד וגם בביתה.

גם מר חיוט העיד כי המשרד נמצא בחלק האחורי של הבית: "יש להם משרד בחלק האחורי של הבית שבתוכו יושבת המרכזייה ששם אנחנו באים ונותנים שירות" (עמוד 8, שורות 5-7 לפרוטוקול מיום 10.9.13) ובהמשך העיד כי עד היום הוא מטפל באותו קו ובאותה כתובת (עמ' 9, שורות 24-29 לפרוטוקול מיום 10.9.13).

התובעת העידה שמאחר שמדובר בעסק משפחתי, היא הקדישה את כל שעות היום במשרד: "היו לי גם מעבר לשעות הקבועות. בגלל שזה קרוב לבית הייתי עובדת גם שעות אחרי, לא עבדתי עד 16:00 אלא גם 20:00 בערב. בגלל שהעסק פרטי היו ימים שמהבוקר עד הלילה הייתי צריכה להיות" (עמוד 4, שורות 25-31 לפרוטוקול מיום 10.9.13). בעלה של התובעת, מר ישי מדלסי, מחזק את העובדה כי לתובעת לא הייתה מסגרת של שעות עבודה קבועות:

" לצערי הרב לא, היא עבדה יותר ממה שאדם רגיל עובד. היא עבדה בקרים וערבים יותר" (עמוד 16, שורות 20-21 לפרוטוקול מיום 10.9.13).