מדינת ישראל

הכרעת דין

הנאשמת זוכתה מחמת הספק ולהלן נימוקי הכרעת הדין:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו ביום 29.08.2012 שעה 05:37, בצומת הכבישים 44, 412 נהגה ברכב מ.ר. 41-216-69 בדרך עירונית עם שטח הפרדה בנוי, ובה מותרת מהירות מרבית של 90 קמ"ש במהירות של 140 קמ"ש בניגוד לתקנה 54 א' לתקנות התעבורה.

בכתב האישום המקורי נטען כי הנהג הוא זגורי גולן, ובדיון שהתקיים ביום 26.02.2013 הודיעה המאשימה על תיקון כתב אישום על ידי שינוי שם הנאשם לנאשמת הנוכחית.

ביום 13.06.2013 נשפטה הנאשמת בהעדרה ופסק הדין בוטל ביום 16.06.2013.

הנאשמת כפרה באמצעות בא כוחה בנהיגה, בבעלות ובכך שהחזיקה ברכב והתיק נקבע להוכחות.

בדיון ההוכחות ביקשו הצדדים בהסכמה לדחות את מועד הדיון על מנת לבצע הסבה, ונוכח השתלשלות העניינים בתיק נדחתה בקשתם.

המאשימה הגישה תע"צ - ת/1 והעתק צילומי של תמונות – ת/2.

ב"כ הנאשמת טען שאין להשיב לאשמה, אולם בקשתו נדחתה כי קיימות ראיות לכאורה (תמונה המעידה על ביצוע העבירה).

הנאשמת בחרה שלא להעיד.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו, שמעתי את סיכומי הצדדים, החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

מת/2 עולה, כי אכן צולם רכב אולם מספרו אינו ברור. מעיון בתמונות לא ניתן לדעת מעל כל ספק סביר כי אכן מספר הרכב הוא כפי שנרשם בכתב האישום או שמספרו 41-216-59. בנוסף לכך, מעיון בת/1 (שאילתא לאיתור והקרנת פרטי רכב) עולה כי רכב מ.ר. 41-216-69 (כפי שנכתב בכתב האישום) מופיע על שם בעל הרכב אלאשוילי אליהו, כך שאין כל קשר בין בעל הרכב כפי שמופיע בת/1 לנאשמת.

המדובר בעבירת מצלמה, כך שלא הובאה בפניי כל עדות באשר למחזיק הרכב.

מכל הנתונים נ"ל התעורר בליבי ספק אם עברה הנאשמת את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזיכיתי אותה מחמת הספק.

המזכירות תשלח העתק נימוקי הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר ב תשע"ד , 31 מרץ 2014, במעמד הצדדים