מדינת ישראל

החלטה

בפני שתי בקשות, אשר בפועל הינן בקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר, ביום 10.01.11, בשעה 13.30.

ההלכה הנוהגת בנוגע לשיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, נקבעו ברע"פ 9142/01 – "פרשת סוראיה" ונדמה שאין צורך לחזור ולצטט אותה.

אציין כי ביום 05.12.10, הנאשמת, שהנה חברה, זומנה כדין על ידי מזכירות בית המשפט, לדיון שתאריכו 10.01.11, בשעה 09.00. הנאשמת לא דאגה להתייצבות איש מטעמה בפני בית המשפט - גם בקשת הדחייה שנשלחה הגיעה למזכירות בית המשפט אחר הצהריים בשעה: 15.52.

יתר על כן, גם סיבת בקשת הדחייה אשר הגיע באחור לשעת הדיון, הייתה אי יצירת קשר עם עובד זר אשר לטענת נציג המבקשת אחראי לעבירה.

אין ספק שאין מדובר בסיבה מוצדקת לאי התייצבות נציג המבקשת למשפט כנדרש.

יתרה מכך, נדמה כי לא נגרם כל עיוות דין למבקשת אשר מסרה הרכב לידי עובד זר והנה בחזקת אחראית לנעשה ברכב, ע"פ סעיף 27 ב לפקודת התעבורה, אשר מפרט בברור גם את הדרכים להפריך חזקה זו.

עוד אציין, כי המאשימה התנגדה בתגובתה לפתיחת ההליך מחדש.

במצב זה אין לנאשמת אלא להלין על עצמה.

אולם, לפנים משורת הדין, אהיה מוכן לקבוע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים, באם ישולם סכום של 1,000 ₪ הוצאות משפט, זאת עד יום 01.02.11.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"א, 12 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: