מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה מיום 25/10/10 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 22/9/10 בהעדר המבקש.

לטענת ב"כ המבקש, הרכב שמספרו 8209367 צולם במצלמת תנועה אוטומטית וכי המבקש לא נהג ברכב אלא ברכב נהגה הגב' גלינה גלקין כמפורט בתצהיר המצורף לבקשה.

זאת ועוד, ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שאינה שייכת למבקש אלא המדובר בתיבת דואר השייכת לבנו של המבקש. אי לכך, לשיטתו , הנאשם לא קיבל ההזמנה לדיון.

המשיבה התנגדה לבקשה. לשיטתה, כעולה מהמסמכים המצורפים, ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת המופיעה בכתב האישום וכן בהזמנה לדיון ואף בתעודת הזהות של המבקש.

ההזמנה חזרה בציון "לא נדרש" ולפיכך אין לנאשם אלא להלין על עצמו.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, לא התרשמתי כי למבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת המבקש המפורטת הן בכתב האישום, והן בת"ז של הנאשם.

עם זאת, מצאתי כי עשוי להיגרם לנאשם עיוות דין. המבקש צירף לבקשתו תצהיר של הגברת גלינה גלקין המצהירה כי היא נהגה ברכב בעת ביצוע העבירה. יש לבחון טענה זו לגופו של עניין.

לאור כלל הדברים האמורים , אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 22/9/10.

קובע למענה ליום 13/2/11 בשעה 15:30.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"א, 16 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: