מדינת ישראל נ' תרואת שחאדה

1. לפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) המופנה נגד החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 3.10.2017 (כב' השופטת א' אריאלי) ויום 11.10.2017 (כב' השופט ע' עיילבוני) במ"ת 55975-08-17, בהן הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני.

רקע עובדתי

2. ביום 31.8.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה בכוח, חטיפה לשם סחיטה, קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקה ונשיאה של נשק, ירי באזור מגורים ונהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח תקפה. על פי הנטען, על רקע חוב שחב המתלונן לבן דודו של המשיב, ביקש המשיב, יחד עם שניים נוספים שזהותם אינה ידועה, להיפגש עם המתלונן. השלושה הגיעו לנקודת המפגש ברכב, בו נהג המשיב, ואליו נכנס המתלונן. במהלך המפגש, דרש המשיב מהמתלונן באיומי אקדח לשלם לו סכום כסף. משהסביר המתלונן כי אין ביכולתו לשלם את הכסף וניסה לצאת מהרכב, החל המשיב לנסוע, כאשר רגליו של המתלונן תלויות מחוץ לרכב, בעוד אדם נוסף חונק את המתלונן באמצעות חגורה. במהלך הנסיעה הכו המשיב ואדם נוסף את המתלונן נמרצות בפניו במכות אגרוף ובאמצעות האקדח. עוברי אורח שהבחינו במתרחש החלו במרדף אחר הרכב. בתגובה, הוציא המשיב את אקדחו מהחלון וירה מספר יריות באוויר. כתוצאה מהשתלשלות האירועים המתוארת נגרמו למתלונן חבלות ודימומים ברגליו ובראשו, ובין היתר שבר מרוסק של עצמות האף.

           כמו כן, במסגרת כתב האישום מיוחסת למשיב עבירה של שיבוש מהלכי משפט. על פי הנטען, מאז קרות האירוע, ובששת החודשים עד למעצרו, עזב המשיב את ביתו והחליף את הטלפון הנייד שלו מספר פעמים, הכל על מנת להכשיל את הליכי החקירה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה העוררת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי מתקיימות בעניינו עילות מעצר בדמות מסוכנות ושיבוש הליכי משפט והתחמקות מהליכי שפיטה לפי סעיפים 21(א)(1)(א) ו-(ב) לחוק המעצרים.

4. בדיון שהתקיים ביום 5.9.2017 הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה. לבקשתו, ובהעדר התנגדות מצד העוררת, הורה בית המשפט קמא על הכנת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב. על פי התסקיר, התרשם שירות המבחן כי קיים פער ניכר בין האופן שבו מציג עצמו המשיב לבין המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, המשקפים בעייתיות רבה בשמירה על גבולות התנהגותיים ונטייה לפתור בעיות בדרכי אלימות. בשל כך, התרשם שירות המבחן כי חלופת המעצר עבור המשיב צריכה לכלול אלמנטים נוקשים של פיקוח, דיווח ובקרה, והמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית קרובי משפחתו.

5. לאחר קבלת תסקיר המבחן, בדיון שנערך ביום 3.10.2017, הורה בית המשפט קמא (כב' השופטת א' אריאלי) על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני. בהחלטתו ציין בית המשפט כי מעשיו לכאורה של המשיב מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו ועל החשש להימלטותו מהליכי שפיטה, תוך שקיבל את טענת בא כוח המשיב לפיה מדובר ב"בריחה פסיבית" בדרך של ירידה למחתרת. בית המשפט ציין כי המשיב נעדר עבר פלילי ועמד על התרשמותו החיובית מהמפקחים שהוצעו. לפיכך, קבע בית המשפט כי ניתן להשיג את תכלית המעצר  בדרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני והורה על מעצרו של המשיב כאמור, בכפוף לקבלת חוות דעת חיובית מטעם מנהל היחידה לפיקוח אלקטרוני ולקיומם של התנאים הבאים: הפקדת ערבון כספי, חתימה על התחייבות עצמית, ערבויות צד ג', איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון וכן איסור יצירת קשר עם עדי התביעה.

6. בדיון שהתקיים ביום 11.10.2017, לאחר קבלת חוות דעתו של מנהל היחידה לפיקוח אלקטרוני, הורה בית המשפט קמא (כב' השופט ע' עיילבוני) על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני, בתנאים שנקבעו.

טענות הצדדים