מדינת ישראל נ' ש'

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר דיוני בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה).

2.על פי האמור בכתב האישום המתוקן, גידל הנאשם במשק חקלאי אשר בבעלותו סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 23.5 ק"ג נטו.

3.הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. בהתאם להסדר הדיוני הופנה הנאשם לשירות המבחן, ובפני בית המשפט הונחו שלושה תסקירים אשר בחנו את הליך שיקומו. במקביל הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות, שמצא את הנאשם מתאים לבצע עבודות שירות, במגבלות.

תסקירי שירות המבחן

4.מהתסקיר הראשון מיום 20.8.2018 עולה שהנאשם עבר אירוע מוחי לפני מספר שנים וזכאי לקצבת נכות מהביטול הלאומי. נוסף על כך מוכר הנאשם כנכה צה"ל עקב פציעה ממלחמת יום הכיפורים. בשנת 2016 אובחן כסובל מהפרעת דחק (פוסט טראומה) ומאז נוטל טיפול תרופתי. שירות המבחן העריך כי הנאשם ביצע את העבירה על רקע שימוש בסמים לצורך הקלה על התסמינים הנובעים מפוסט טראומה שלא טופלה לאורך השנים, ולצורך הקלה על כאבי הגב העזים מהם סובל.

לאורך השנים ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, שמר על יציבות תעסוקתית, ותיק זה הינו ההיתקלות הראשונה שלו עם החוק. עוד צוין שהנאשם התקשה לבחון באופן מעמיק וביקורתי את בחירותיו השוליות. הנאשם קיבל אחריות על מעשיו, והביע צער ובושה. הנאשם השתלב במשך כשנה בטיפול במסגרת טיפול פרטית "התחלה חדשה", אותה חדל לפקוד על רקע קשיים כלכליים. בשים לב לאמור, ולאור נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי נפשי, המליץ שירות המבחן לבכר את האפיק הטיפולי-שיקומי, ולהטיל עליו צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף 100 שעות ומאסר מותנה.

5.מהתסקיר השני מיום 4.4.2019 עולה שמצבו הנפשי והגופני של הנאשם התאזן לאחר שהחל ליטול טיפול תרופתי אשר סייע לו בהקלה על כאבי הגב ועל תסמיני הפוסט טראומה. ממידע שהתקבל מהפסיכיאטר המטפל בו, עלה שרק בחודש ינואר 2017, עת ביקש הנאשם טיפול רפואי כתחליף לשימוש בסמים, נוכח בעיות שינה וזיכרונות חוזרים וחודרניים בהם נתקף, הוא אובחן כמי שסובל מהפרעת דחק לבר חבלתית והומלץ שיחל בטיפול תרופתי.

הנאשם הגיע לטיפול מעקבי לפי הצורך ולהערכת גורמי הטיפול לא עלה צורך בשילובו בטיפול שיחתי. ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע ומטלטל בחייו של הנאשם, אשר הפנים את הפסול במעשיו, ולפיכך נמצא שהסיכון להישנות עבירות על ידו פחת. הנאשם שלל צורך בטיפול נוכח הפסקת השימוש בסמים, כפי שאף העידו בדיקות השתן שמסר. מטעם זה ובשים לב להערכת גורמי הטיפול במרפאה לבריאות הנפש, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לצו מבחן. עם זאת, המליץ על תכנית של"צ בהיקף 180 שעות, וכן על הוראה למסירת בדיקות שתן לאיתור שרידי סם.

6.מהתסקיר השלישי מיום 16.6.2019 עלה שהנאשם הביע חשש מהשלכות ההליך המשפטי על חייו, ואף הסכים להשתלב בכל הליך טיפולי על מנת להימנע מהאפשרות שירצה עונש מאסר. עם זאת, התקשה הנאשם לתאר צורך ממשי בסיוע טיפולי כלשהו בחייו ותיאר את תפקודו כיום כתקין. הודות לטיפול התרופתי, תיאר הנאשם הפחתה משמעותית בתסמינים שחש. שירות המבחן ציין שמאז ביצוע העבירה נמנע הנאשם משימוש בסמים, אולם לצד זאת הביע התרשמותו שכיום, בעיצומו של ההליך המשפטי, מתקשה הנאשם לערוך התבוננות מעמיקה על דפוסיו ועל המניעים שעמדו בבסיס לביצוע העבירה, הגם שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע עבורו. קצינת המבחן סברה כי ייתכן ולאחר סיום ההליך יחול שיפור ביכולת התבוננותו והוא יהיה זקוק לליווי טיפולי. נוכח האמור חזר שירות המבחן על המלצתו הראשונית להטיל על הנאשם צו מבחן, אשר יישא אופי מעקבי, זאת לצד צו של"צ בהיקף 180 שעות ומאסר מותנה.

ראיות לעונש