מדינת ישראל נ' ש.ר. פאר בע"מ ואח'

החלטה בטענות מקדמיות - הגנה מן הצדק

לפני בקשתם של הנאשמים 1 ו-2 [להלן: "המבקשים 1 ו-2"] לקבוע כי יש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדם, שכן לטענתם ההגשה - בטעות יסודה, והיא תולדה של אכיפה בררנית ובלתי מידתית של המשיבה. הבקשה מוגשת כבקשה לדון בטענה מקדמית מכוח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 [להלן: "החוק"].

הרקע לבקשה:

נגד המבקשים 1 ו-2 הוגש ביום 11.02.13 כתב אישום המייחס להם עבירות של: אי קיום חובת רישיון ; אי קיום חובה בחקירה ; אי קיום חובת רישיון לייצור ; ואי קיום חובת רישיון למוסך - בניגוד לצווים שונים בדבר הפיקוח על מצרכים ושירותים, ובניגוד להוראות חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח - 1957, הכול כמפורט ברשימת הוראות החיקוק המנויה בחלק ב' של כתב האישום הנ"ל.

על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, בתקופה שבין 06.12.2009 ועד 24.01.2011 עסקו המבקשים 1 ו-2 בייצור רכבים מנועיים חשמליים דו-גלגליים המכונים "קורקינטים" במפעל הידוע בשם "סיבוב שני" השוכן ברחוב בן יהודה 254 בתל אביב. זאת ועוד, נטען כי המבקשים 1 ו-2 עסקו בנוסף במכירת קורקינטים במפעל ברחוב סוקולוב 81 ברמת השרון, כאשר היקף המכירות בתקופה שבין 15.04.2011 ועד 25.08.2011 הסתכם בסך 272,947 ₪.

בנוסף נטען כי בתקופה שבין 24.01.2011 ועד 16.02.2012 מכרו המבקשים מוצרי תעבורה לציבור, כולל קסדות, כידונים , קרשים, צמיגים לקורקינטים וכד'.

כנגד הנאשם מס' 2 נטען כי לא העמיד על פי דרישת הרשות את מלוא המסמכים אותם נדרש להציג במסגרת החקירה.

יצוין כי בכתב האישום (המקורי) נכללו 3 נאשמים נוספים, חברת "קופר אינטרנשיונל בע"מ" וכן שניים ממנהליה, אשר הואשמו בעבירות זהות / דומות. בין המבקשים לנאשמים הנוספים הייתה בתקופות הרלוונטיות זיקה / שותפות עסקית, ונטען כי המבקש מס' 2 אף שימש כמנהלה של הנאשמת מס' 3 חברת "קופר אינטרנשיונל בע"מ".

הבקשה:

בישיבת ההקראה הראשונה (24.06.13) הודיע ב"כ המאשימה בפתח הדיון, כי היא מבקשת למחוק מכתב האישום המקורי את הנאשמים 3, 4 ו- 5, לאחר שהללו פנו לועדת הכופר במשרד התחבורה והגיעו להסדר עם המאשימה לתשלום כופר לאוצר המדינה כנגד מחיקת כתב האישום כנגדם.

ב"כ הנאשם אשר שמע לדבריו לראשונה על הסדר הכופר עם הנאשמים האחרים, העלה בע"פ טענה בדבר אכיפה בררנית, וביקש להגיש בהמשך טיעוניו בכתב ולקיים דיון בעתירתו למחוק את כתב האישום כנגד המבקשים. בהמשך לכך, ניתנה ארכה של 30 יום להעברת טענות בכתב ונקבע דיון בנוכחות הצדדים ליום 09.09.13. בנוסף פרט ב"כ המבקשים את כפירתו בתיק העיקרי והתיק נקבע לשמיעת הוכחות (07.10.13).

בהמשך, ביקש ב"כ המבקשים לדחות את הדיון כאמור, ולחילופין מאחר והורתי על הגשת תגובת המאשימה אף היא בכתב, ביקש כי אחליט בהתאם לטעוני הצדדים כפי שהם מוגשים בכתב, ללא צורך בהתייצבות ובקיום דיון נוסף.

אכן הצדדים הגישו טענותיהם בכתב באריכות ובפירוט, ומשום כך פטרתי את הצדדים מהתייצבות לדיון. אעמוד בקצרה על עיקרי טענות הצדדים.

טענות המבקשים:

טענה ראשונה של ב"כ המבקשים, היא כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה. לטענתו עולה מכתב האישום:- "ריח של ניסיון לייצר אישומים שאין עליהם איסורים שבחוק בעניינים שהחוק בחר ביודעין שלא למנוע אותם תוך המצאת מונחים וטעונים אשר אין להם כל בסיס בחוק", (סעיף 4 לכתב טענותיו).

הסנגור המלומד עותר למחיקת כתב האישום, למעשה על פי טענה מקדמית בהתאם לסעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982.

טענת המבקשים היא, כי הללו פעלו לכל היותר כשלוחיהם של הנאשמים 3, 4 ו-5 (בכה"א המקורי).

בנוסף טוען ב"כ המבקש כי הגשת כתב האישום כמו גם ניהול ההליך הפלילי כנגד המבקשים מהווה "אכיפה בררנית" של הרשויות הממונות על החקירה ןכן עומדת בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וכי למבקשים עומדת הגנה הידועה בשם "ההגנה מן הצדק" אף היא במסגרת טענה מקדמית בהתאם לסעיף 149(10) לחוק.

לביסוס הטענה בדבר אכיפה בררנית, נטען ראשית כי קורקינטים חשמליים נמכרים בישראל באלפי יחידות בלא שמוגשים כתבי אישום מסוג זה כנגד העוסקים בכך. שנית נטען כי מחיקת הנאשמים 3 4 ו-5 מכתב האישום, אשר נעשתה במסגרת של הסכמה עם המאשימה לתשלום כופר על ידם, נעשתה כפי שטוען ב"כ המבקשים ובלשונו "בהליך נסתר" ובלא ליידע את המבקשים ולפיכך מבטאת לטענתו אכיפה סלקטיבית.

עמדת המשיבה: