בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.
1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה ונהיגה ללא ביטוח תקף – עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל- 1970.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם נהג בקטנוע מסוג פיאג'ו מ.ר. 31-768-24 בתאריך 22.3.10 בשעה 19:38 ברח' הראשונים בגבעת אולגה, ביודעו שהוא פסול לנהיגה. זאת, לאחר שבתאריך 21.3.10 נפסל הנאשם בנוכחותו מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום ע"י קצין משטרה בגין נהיגה בשכרות והפקיד את רישיונו בהליך של פסילה מנהלית.
2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי כלל לא נהג בקטנוע.
3.מטעם המאשימה העידו רפ"ק אייל ליבקוביץ, רס"ר פז בלה, רס"מ אריק טל ורפ"ק דוד רון. כמו כן הוגשו דוחות פעולה, דוח עיכוב, העתק רישיון רכב, הודעת הנאשם במשטרה וטופס שימוע והחלטה מנהלית מיום 21.3.10.
מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגש זיכרון דברים.
דיון והכרעה
4.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם מעל דוכן העדים ולאחר שעיינתי במוצגים ושקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא עלה בידי המאשימה להוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר, ומשכך יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.
5.בתיק זה יש להכריע למעשה בין גרסת השוטרים לבין גרסת הנאשם כאשר השאלה העיקרית שיש לבחון היא שאלת זיהויו של הנאשם.
להלן יוצגו גרסאות הצדדים.
6.רס"ר פז בלה (להלן: "רס"ר בלה") תיאר בדוח הפעולה (ת/3) את נסיבות האירוע כדלקמן:
"במהלך פעילות בילוש התמקמתי לבדי בתצפית לעבר רכב לאנד קרוזר בצבע שמפניה מס' 6501662 הבחנתי בקטנוע בצבע כהה מס' 3176824 נהוג ע"י רוכב לבוש חולצה שחורה מכנס ג'ינס חובש קסדה כהה וצורי סאסי לבוש חולצת פסים שחור לבן לרוחב המוכר לי מעבודה קודמת בלי קסדה לראשו נוסע בראשונים מכיוון קק"ל לכיוון רח' הנגב סמוך לרח' הנגב חזר על עקבותיו ונסע בראשונים לכיוון קק"ל מיד עצר סמוך לראשונים 20 סמוך לרכב הלאנד קרוזר...ברצוני לציין כי לכל אורך הדרך שמרתי על קשר עין רציף עם הקטנוע ורוכביו עד לזיהוי נהג הקטנוע על ידי קצין בילוש אייל ליבקוביץ שנכח בעת העיכוב ומכיר אותו מעבודות קודמות נהג הקטנוע הינו שי כחלון לאחר הבאתו לתחנה זוהה לפי מסוף משטרתי כשי כחלון מס' ת.ז. 032413544. ברצוני לציין כי אימתתי את מספר הקטנוע שעמדתי בסמוך אליו ולקחתי את מפתחות הקטנוע והעברתי אותו לבוחן אריק..." (ההדגשות לא במקור).
7.רפ"ק אייל ליבקוביץ (להלן: "רפ"ק ליבקוביץ") תיאר בדוח הפעולה (ת/4) את נסיבות האירוע כדלקמן:
"במהלך פעילות בילוש כאשר אני נוסע ברכב מסוג סקודה ללא סימני זיהוי משטרתיים, נסעתי אחרי קטנוע בצבע כהה שמספרו 31-768-24 על הקטנוע שני רוכבים כאשר הנהג חבוש קסדה ואילו המורכב מאחור ללא קסדה. את המורכב זיהיתי בוודאות כצורי סאסי ת.ז. 022729313. הקטנוע נסע על רחוב הראשונים ועצר סמוך לרכב טויוטה לנד קרוזר השייך לצורי סאסי בשלב זה לאחר שהוריד נהג הקטנוע את הקסדה מראשו זיהיתי אותו כשי כחלון ת.ז. 032413544 תושב גבעת אולגה."
מתיאורו של רפ"ק ליבקוביץ עולה לכאורה כי נסע אחרי הקטנוע וציין כי הנהג היה חבוש קסדה ואילו הרוכב היה ללא קסדה. תיאר כי זיהה את הרוכב מאחור בוודאות וכאשר נהג הקטנוע הוריד את הקסדה זיהה אותו בתור הנאשם.
8.דא עקא, בחקירתם הנגדית של שני השוטרים התגלו סתירות מהותיות אשר הביאו אותי בסופו של יום, כאמור, לזכות את הנאשם מחמת הספק.
מחקירתו של רס"ר בלה עלה כי בניגוד לנטען על ידו בדו"ח הפעולה אודות שמירת קשר עין רצוף עם הרוכבים, מהרגע שזיהה תנועה ועד עיכוב הנאשם חלפו 7 דקות, בהן הוא היה לבדו ותוך שהוא מאשר כי "יכול להיות" שרוכבי הקטנוע "נכנסו לגינה" של הבית לידו עמדו. עדותו זו פוגעת בטענתו לעניין שמירת קשר עין עם רוכב הקטנוע עד לעיכובו (ר' פרוטוקול הדיון מיום 21.1.15 עמ' 22).
עוד עולה מעדותו שרפ"ק ליבקוביץ "הגיע רק אחרי 7 דקות" מאז שרס"ר בלה זיהה את תנועת הקטנוע ורוכביו. עובדה זו סותרת את עדותו של רפ"ק ליבקוביץ וטענתו בדו"ח הפעולה כי נסע אחרי הקטנוע והבחין בנהגו לאחר שהוריד את הקסדה מראשו.
9.ב"כ הנאשם חקר את רס"ר בלה ורפ"ק ליבקוביץ אודות נסיבות מעצרו של הנאשם בהקשר של מבצע משטרתי שהתרחש באותה עת עקב אירוע פלילי ואשר במסגרתו נעצר הנאשם, ומחקירה זו עולה כי ככל הנראה המדובר בתצפית אגב חקירת ארוע של סמים וכאשר יחד עם הנאשם עוכבו עוד שניים מהנוכחים במקום צורי סאסי וחן גואטה. דא עקא שאף אחד משניהם לא נחקר בתיק זה אודות המיוחס לנאשם לעניין הנהיגה ואי הבאתם של עדים אלה או מי מהם לעדות פוגעת אף היא בגירסת המאשימה.
10.סוגיה נוספת אשר יש בה כדי לפגוע ולהחליש את גירסת המאשימה ועדיה נוגעת לשאלת זיהויו של הקטנוע שעל פי הטענה רכבו עליו הנאשם וסאסי. במהלך חקירת הנאשם במשטרה על ידי רס"מ אריק טל (להלן: "רס"מ טל") התברר כי מספר הרישוי של הקטנוע כפי שרשמו רס"ר בלה ורס"ר ליבקוביץ (31-768-24) אינו קשור לנאשם אלא שייך לאדם בשם אמיר מזרחי, שאף הוא לא נחקר ולא הובא לעדות.
לעומת זאת מטעם הנאשם הוגש זכרון דברים לפיו הוא הבעלים של קטנוע (אותו רכש מאדם בשם אסף זרביאלוב) ואשר מספר הרישוי שלו אחר (אם כי דומה למספר שרשמו השוטרים למעט ספרה אחת) 31-766-24.
כאן יצויין, כי הקטנוע לא נתפס אף שמפתחותיו נתפסו, ולא הונחה בפניי תמונה ברורה דיה לעניין ההבדלים בין מספרי הרישוי, מלבד טענה בעלמא כי מדובר "בטעות סופר". עם כל הכבוד, אין בטענה אודות "טעות סופר" שנפלה במסמכים שערכו שני עדי התביעה, רס"ר בלה ורס"ר ליבקוביץ, כדי לסייע למאשימה, אלא להיפך, טעות זו יש בה כדי להצטרף למכלול התהיות עליהן הצבעתי ולסתירות בעדויותיהם באופן שמביא אותי למסקנה כי לא ניתן לבסס על עדויות אלה הרשעה של הנאשם מעל לכל ספק סביר וכנדרש בהליך שכזה.
11.כאן אציין כי ב"כ הנאשם העלה מספר טענות הנוגעות להוכחת פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם במסגרת הליך הפסילה המנהלית. יאמר מייד כאן, כי טענות אלה דינן להידחות.
12.מטופס השימוע (ת/5) עולה כי בתאריך 19.3.10 בשעה 01:03 נעצר הנאשם בכביש 2 מחלף אולגה בגין חשד לנהיגה בשכרות כשבגופו נמצא ריכוז של 415 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף. השימוע בפני הקצין רפ"ק דוד רון נערך ביום 21.3.10 בשעה 12:04 וההחלטה נמסרה לנאשם במקום והוא אף חתם עליה.
בחקירתו הראשית העיד רפ"ק רון כי זיהה את הנאשם באמצעות רישיון הנהיגה שלו וכי במעמד הפסילה קיבל מהנאשם את רישיון הנהיגה שלו (פרוטוקול הדיון מיום 24.12.15, עמ' 35, ש' 24-27).
13.עדותו של רפ"ק רון כי קיים את הליך השימוע בהתאם לנהלים וכי הנאשם מסר את טענותיו מרצונו החופשי הייתה מהימנה ולא נסתרה. יצוין כי בטופס השימוע כתוב במפורש "לאחר שהסברתי לנהג, כי באפשרותו להעלות את טענותיו בפני, לצורך החלטתי בדבר פסילתו המנהלית מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה, אמר הנהג:..." מכאן שהנאשם בחר להעלות את טענותיו בפני רפ"ק רון לאחר שרפ"ק רון הסביר לו את מהות הליך הפסילה המנהלית.
לא מצאתי אפוא כי עלה בידי הנאשם להצביע על כשל כלשהו בהליך השימוע (ברי כי אמרתו של רפ"ק רון בתחילת עדותו כי השימוע נערך בתאריך 23.3.10 היא אך טעות סופר שנפלה בפרוטוקול ותו לא).
14. באשר למשקל שיש להעניק לטופס השימוע, הרי גם כאן דין טענת הנאשם להידחות. כפי שציין ב"כ המאשימה בדיון ביום 24.12.15, הרי שבדיון מיום 2.7.15 הצהיר ב"כ הנאשם כי במידה ויימצא טופס הפסילה המקורי הוא מוותר על חקירתו של רפ"ק רון. מאחר וטופס הפסילה המקורי לא נמצא, הגיע רפ"ק רון לעדות ונחקר ממושכות ע"י ב"כ הנאשם אודות אופן עריכת הטופס ועדותו נמצאה מהימנה.
לאור האמור אני סבורה כי ניתן להסתפק בעדותו של רפ"ק רון אשר נמצאה מהימנה ובצילום של טופס הפסילה המקורי על מנת לקבוע כי הוכחה עצם הפסילה בה היה נתון הנאשם. יש לציין עוד, כי הנאשם אישר בחקירתו הנגדית כי נפסל מנהלית וחתם על טופס השימוע וכן כי הפקיד את רישיונו, כך שכל הטענות לעניין זה בסיכומי הנאשם דינן להידחות.
גרסת הנאשם
15.לגופה של השאלה לעניין עצם נהיגתו של הנאשם, הרי שלפי גרסת הנאשם במשטרה ובעדותו בבית המשפט הוא כלל לא נהג על הקטנוע. הנאשם מסר גרסתו במשטרה (ת/1) כדלקמן:
"כשבאה המשטרה האופנוע עמד לצידי ואני עמדתי בצד איתו ועם החברים. לא אמרו לי לעצור, לא נהגתי. האופנוע חנה בצד. גם כשעליתי לניידת לא היה מדובר באופנוע. הם לא באו במטרה לאופנוע או לנהיגה שכביכול נהגתי. השוטר עשה חיפוש עלי ועל חברי ובתום החיפוש העלה את שלושתנו ברכבים נפרדים לתחנה. אני רוצה שוב לומר שאני לא נהגתי בקטנוע הנ"ל, הקטנוע רק עמד לצידי לידי." גם בעדותו בבית המשפט חזר הנאשם על אותה גירסה ואף טען כי לא החזיק כלל בקסדה. בחקירתו הנגדית אף טען הנאשם כי הקטנוע שלו לא נכח בזירה.
16.לא מצאתי כי ניסיונו של הנאשם להרחיק עצמו, חרף גירסתו במשטרה כי הקטנוע שהשוטר טען שראה אותו נוהג בו שייך לו ורשום על שם חברו, אסף זרביאלוב, ואף עמד על כך שהשוטר טעה במספר רישיון הרכב של הקטנוע שזיהה בשטח, מספיק כדי לכפר וליישב בין הסתירות והתהיות שבגירסת המאשימה לצד הכשלים והמחדלים בחקירה עליהם הצבעתי לעיל.
17.לאור כל האמור אני קובעת כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר. בהתאם, אני מורה על זיכוי הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.
המזכירות תעביר עותק הכרעת הדין לצדדים.
ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ז, 20 מרץ 2017, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.
