מדינת ישראל נ' ק'

הנאשמת הורשעה, עפ"י הודאתה, בעבירות זיוף, מרמה, הונאה בכרטיס חיוב, לרבות בנסיבות מחמירות, והתחזות לאחר, אליבא לעובדות כתב האישום המתוקן באופן משמעותי לקולא.

עסקינן בעבירות שנעברו מסוף 2004 ועד ספטמבר 2009. היקף המרמה כ - 130,000 ₪. בשנת 2004, במסגרת עבודתה כמטפלת סיעודית בקשישה, ילידת 1921, זייפה שיקים שנטלה מפנקסה ורכשה באמצעותם פריטים שונים. כן עשתה שימוש במספר כרטיס האשראי שלה ורכשה מוצרים ושרותים. ב - 3 הזדמנויות שונות בשנת 2007 עברה עבירות תנועה, הזדהתה בשמה של עובדת בבית הבושת אותו ניהלה והעבירות נרשמו על שמה. כן עשתה שימוש במספר כרטיס האשראי שלה לביצוע עסקאות. עיקר המרמה בין השנים 2005 - 2009, עת השיגה מספרי כרטיסי אשראי שונים ועשתה בהם שימוש.

את מעשי הזיוף והמרמה החלה בשנת 98. עלתה ארצה 4 שנים קודם, בשנת 94. בשנת 2000 נדונה לענישה צופה פני עתיד אשר לא הותירה בה את חותמה ולא מנעה את הישנות העבירות. בנוסף, במאי 2009 נדונה בגין עבירות של החזקת מקום לשם זנות וחיים על רווחי אדם העוסק בזנות, שנעברו בשנים 2006 ו - 2007. חרף אותם הליכים שננקטו נגדה המשיכה לעשות שימוש במספר כרטיס אשראי שאינו שלה.

הנאשמת ילידת 1976, נשואה ואם ל - 3, בגילאי 10 - שנתיים. את הטיפול הפרטי החלה ביולי 2010, לאחר שהובהר לה, ע"י באת כוחה, שאם לא תעבור הליך טיפולי ושינוי מהותי צפויה היא למאסר בפועל, חרף נסיבותיה האישיות. עתה נעשה נסיון לשכנע, בהסתמך על חווה"ד והתסקיר, שהשינוי והמוטיבציה להמשך טיפול מצדיקים הימנעות מאסר בפועל לצד מבחן.

בחווה"ד הפרטית ובתסקיר נסקרו נסיבותיה האישיות והמשפחתיות. הנאשמת דיווחה על חוויות קשות בתחילת הקשר הזוגי ועל אסונות ומשברים שפקדו אותה בעת האחרונה, אשר השפיעו על מצבה הנפשי ותרמו להערכה מחדש של חייה. בחווה"ד הפרטית צויינו הגורמים להתנהלותה העבריינית, תוך התמקדות בעצמה ובצרכיה מבלי לראות את הקורבן. דווח כי כיום השתפרה יכולתה לקחת אחריות על מעשיה ולהכיר בחלקים הפוגעים באישיותה. צויין כי חשה בושה וחרטה על המעשים וביקשה הזדמנות לטפל בעצמה. המטפלת סברה כי מאסר בפועל הינו בעל משמעות הרסנית עבורה ועבור ילדיה והדבר יפגע גם בשיקומה. משכך הומלץ על המשך טיפול.

בתסקיר הסקפטיות גדולה יותר. דווח על מידע סותר שנמסר על ידה. במסגרת הליך המעצר ההתרשמות היתה מאוד שלילית. כיום, בעקבות הטיפול, התרשם גם שרות המבחן מהשינוי שחל. עם זאת, עדיין עלו פערים ביחס למידע שמסרה בהזדמנויות שונות, לגורמים שונים, וצויינה ההתרשמות ממנה גם כיום, מאחר ומדובר בדפוסים בעייתים מושרשים ועמוקים, ללא יכולת לשלול סיכון להמשך התנהלות מרמתית. חרף האמור, נוכח הפגיעה הקשה הצפויה לילדיה היה ויושת מאסר בפועל, הומלץ לשקול חלופה בדרך של עבודות שרות לצד המשך טיפול, על מנת להפחית מהסיכון למעורבות שולית עתידית.

ב"כ המאשימה התנגד להמלצה. עמד על חומרת המעשים. על קלות הביצוע אל מול הקושי בגילוי. על עזות המצח והעדר המורא מהחוק ומהגורמים האמונים על אכיפתו, משהמשיכה במעשיה חרף חקירות חוזרות ונישנות. ציין כי מדובר ב"נוכלת סידרתית" אשר אינה בוחלת בשום אמצעי ואינה חסה על אף קורבן יהיה מצבו אשר יהיה. כך באשר לקשישה וכך באשר לעובדת בית הבושת אותו ניהלה. עמד על משך הזמן הארוך בו בוצעו המעשים, על ההיקף, על השיטתיות, התחכום והתעוזה שגילתה. הפנה להתרשמות שרות המבחן ממנה ועתר למאסר בפועל ועל תנאי ולקנס.

באת כוחה ביקשה לכבד את ההמלצות בהפנותה לתיקונים המפליגים בכתב האישום, הן מבחינת האישומים והן מבחינת הסכומים אשר צומצמו בלמעלה מ - 50 אחוז. באשר לאישום הראשון, טענה שהעסקאות בוטלו ושסכומים נוכו ממשכורתה. בפועל הוצג אישור המלמד שאצל אותה קשישה עבדה יום אחד בלבד!!!. ככלל עבדה תקופה קצרה מטעם החברה ולא קיבלה שכר עבור עבודתה מאחר ולא הגישה דוחות עבודה מאושרים בחתימת ידו של מקבל הטיפול, ונשאלת השאלה מדוע?!! ציינה שהקשישה לא נזוקה. הפנתה להסדר תשלומים שנעשה בין בעלה לבין חב' לאומי קארד כמתייחס לאישום השלישי ולחלק מהאישום הרביעי. ברם, ראשית לא ברור, ככל שהאשם בה, מדוע נערך עם בעלה. יתרה מכך, לגוף העניין, מדובר על שימוש בכרטיסי אשראי של אחרים, אשר אינה מיוחסים לה ולכך לא ברור הכיצד מדובר על החזר חלקי גם מצידה?!! לגבי האישום השלישי, הוסיפה וציינה, בהסתמך על דבריה, שהחזירה לעובדת את הכסף ושגם הנקודות שצברה בגין עבירות התעבורה הועברו על שמה, לאחר שפנו למשטרה. אין לכך אישור רשמי. אשר לאישום הרביעי, נטען שברוב המקרים העסקאות בוטלו ושחברת האשראי ספגה את הנזקים.

הגם שההשתלבות בהליך הטיפולי נעשה בתחילה לצורך ההליך המשפטי, נטען כי כעבור זמן גילתה נכונות אמיתית ודווח, כאמור, על שינוי. צויין כי לאחר יום מעצר שוחררה למעצר בית מלא למשך 8 חודשים, לאחריו ניתנו הקלות. עמדה על הקושי עם ילדיה, בתה הצעירה בת השנתיים בפרט, אשר נתונה במעקב נפרולוג ומקבלת טיפול מונע, ואשר לפני כחודש אושפזה שוב בטיפול נמרץ על מנת לייצב את מצבה. בעלה מרצה כיום 6 חודשי מאסר בגין אלימות שהפעיל כלפיה, בנוכחות הילדים. ביקשה שלא לקטוע את ההליך הטיפולי, תוך הפניה לפסיקה אשר נתנה הזדמנות לשיקום.

הנאשמת הביעה את צערה, דווחה על תחושות של בושה, על הסיוע שמקבלת בטיפול וביקשה סליחה מכל מי שפגעה בו, כשהיא מתחילה בעצמה, בילדיה, בסובבים אותה ולבסוף בקורבנותיה.

על פניו אכן מדובר בעבריינית רצידיביסטית אשר במשך שנים הונתה עשרות אנשים וחיה על חשבונם, תוך שימוש בכספים לא לה, להשגתם לא עמלה. פגעה באנשים שונים, לרבות בקשישה אשר נזקקה לחסדיה.

לא ניתן ללמוד גזירה שווה מהפסיקה שהוגשה ככל שהדברים מתייחסים להסדר טיעון שנערך בעקבות שיקום מוצלח, המפחית עד מאוד את הסיכון. מפס"ד המתייחסים למי אשר עשה מאמצים ניכרים והחזיר את סכומי המרמה ולנעדרי עבר פלילי, אף כי בהיקפים ולאור משך התקופה בה פעלה, עברה זניח.

יפים לענייננו דברי שנאמרו בע"פ 395/75 צור נ' מ"י.

"פשיטא שמדיניות בתי-המשפט בפלילים צריכה להיות, לעודד נאשמים שיתקנו את המעוות שעיוותו במעשה עבירתם: ואין עידוד אלא בידיעה שמה שיתקנו יותר, ימתיק עליהם בית המשפט את דינם יותר, וכך אומנם מנהג נהוג בבתי-המשפט שלנו מימים ימימה, שאין לך עילה להקלת העונש, טובה ויעילה ומרשימה מעילת השבת הגזילה או שיפוי הניזוק. וכך להיפך: עילה טובה וסבירה להחמרת העונש היא שהגזלן לא השיב מאומה, בין שבזבז את הגזילה ובין שהוא אוגר אותה לכשישוחרר".

משלא הוכח כי עשתה דבר כדי לתקן את המעוות עליה לשאת באחריות לתוצאות מעשיה.

ערה אני לנסיבות לקולא, להודיה, לחרטה ולחסכון בזמן השיפוטי ובהעדת עדים רבים, 75 במספר. כן ערה להליך הטיפולי, לשינוי החיובי ובעיקר לילדיה אשר קרוב לוודאי יפגעו משליחתה למאסר מאחורי סורג ובריח. עם זאת, יש בכל אלה כדי להקל במשך התקופה באופן משמעותי, אך לא בעצם השתת המאסר. תקוה אני כי תמשיך בטיפול הפרטי לאחר שחרורה, לבל תשוב ותמעד.

סוף דבר, הנני דנה הנאשמת לעונשים הבאים:

הנני דנה הנאשמת ל - 24 חודשי מאסר מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר שלא תעבור את אותן עבירות בהן הורשעה.

הנני דנה הנאשמת לתשלום קנס בסך 25,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון תוך 30 יום מהיום. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד מלאו הסכום לפרעון מיידי.