מדינת ישראל נ' פלוני

הנאשם הורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, וזאת לאחר שחזר בו מכפירתו, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 17.01.2021.

בהתאם לבקשת ב"כ הנאשם, נדחתה ישיבת הטיעונים לעונש וזאת על מנת שעניינו של הנאשם יובא בפני שירות המבחן ומטעמו יוגש תסקיר אשר יבחן בין היתר את האפשרות של הארכת עונש המאסר המותנה בר ההפעלה אשר הוטל על הנאשם בתיק 11662-01-18 בית משפט השלום לתעבורה חיפה, שהינו בר הפעלה בתיק זה וכן, במקביל התבקש שירות המבחן לבחון את התאמת הנאשם לריצוי צו של"צ בהתאם לתוכנית של"צ שתגובש עבורו ע"י שירות המבחן.

ביום 04.07.2021 הוגש מטעם שירות המבחן התסקיר ובצידו המלצה חיובית כך שלפיה יוארך עונש המאסר המותנה ובמקביל יוטל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 150 שעות.

בהתאם לבקשת ב"כ הנאשם, נעתר בית המשפט לבקשותיו ואפשר לו לבוא בדברים עם המאשימה, כך שישיבת הטיעונים לעונש נדחתה מעת לעת, עד שביום 01.11.2021, משלא גובשו הסכמות עונשיות כלשהן בין הצדדים, נשמעו הטיעונים לעונש בפני.

המאשימה עתרה בטיעוניה להטיל על הנאשם עונש מרתיע בדמות מאסר בפועל שלא יפחת משבעה חודשים, הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר הנ"ל, הטלת פסילה בפועל שלא תפחת מ – 24 חודשים והפעלת עונש הפסילה המותנה בר ההפעלה במצטבר לעונש הפסילה הנ"ל, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

לגישת המאשימה, אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן שכן המלצתו אינה מחייבת את בית המשפט והנה שיקול אחד מכלל השיקולים הנלקחים בחשבון ע"י בית המשפט במסגרת גזר הדין. עוד נטען כי הרשעתו האחרונה של הנאשם הנה בגין עבירה דומה ועונש המאסר המותנה לא הרתיע אותו לחזור לסורו כך שבנסיבות העניין לאור הישנות העבירה, אין מקום לנקוט בגישה טיפולית שיקומית ויש להטיל על הנאשם ענישה מוחשית שיש בה כדי לבטא את חומרת מעשיו.

מנגד, בא כוח הנאשם עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן, לגישתו ניתן במקרה זה שלא למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין, שכן הנאשם הפנים את חומרת מעשיו, שינה את דרכיו, ממועד מעורבותו באירוע מושא הליך זה, לא נפתחו נגדו הליכים כלשהם ולא נזקפו לחובתו הרשעות נוספות. הנאשם שהינו הנדסאי בניין בהכשרתו, מקיים אורח חיים נורמטיבי ובנסיבות העניין, עמדת והמלצת שירות המבחן משקפת נכונה את האיזון הראוי ביו האינטרס האישי של הנאשם לבין האינטרס הציבורי והטלת ענישה ההולמת את חומרת העבירה ונסיבותיו של הנאשם.

דיון והכרעה

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.