מדינת ישראל נ' פלוני

           בקשה שנייה להארכת מעצר של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1. כתב האישום: כנגד המשיב הוגש ביום 2.10.2016 כתב אישום המחזיק שני אישומים, בהם מתוארים שני אירועים של עבירות מין חמורות שביצע המשיב בבת זוגו לשעבר (להלן: המתלוננת).

           בגין מעשים אלה יוחסו למשיב עבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירה של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, ועבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

           לפי האישום השני, ביום 18.9.2016 פגשה המתלוננת את המשיב במקום כלשהו בעיר אשדוד. הוא ביקש שתכניס אותו לדירתה והיא סירבה. למחרת התקשר אליה המשיב ושאל מדוע אינה מכניסה אותו לדירה. המתלוננת ענתה שמעתה לא יביא המשיב את הילד לדירתה, וכן שהיא תפנה לבית המשפט על מנת שירחיק את המשיב מהדירה. בתגובה אמר לה המשיב: "בחג אני אבוא ואהרוג אותך ואת כל הילדים שלך". בגין מעשים אלה יוחסה למשיב עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.  הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת (להלן: המדינה) בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ב"כ המשיב דאז הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובית המשפט הורה לבקשתו על הכנת תסקיר שירות מבחן.

           מהתסקיר עולה כי המשיב נידון למספר מאסרים קודמים, ביניהם למאסר ל-8 שנים בגין עבירות מין שביצע בבתה של אשתו הראשונה, וכן למאסרים בגין עבירות אלימות כלפי שתי בנות זוג אחרות שהיו לו, ביניהן המתלוננת (מאסר ממנו השתחרר כתשעה חודשים טרם עריכת התסקיר). שירות המבחן התרשם כי המשיב מכור לאלכוהול; כי תחת השפעת אלכוהול הוא מגיב באלימות כלפי בנות זוגו; כי המשיב אינו ער להיותו אדם אלים או לבעיית התמכרותו לאלכוהול ואינו רואה עצמו זקוק לטיפול בעניינים אלה. מסוכנות המשיב לביצוע עבירות אלימות ומין הוערכה כגבוהה, נקבע כי המפקחות המוצעות אינן מתאימות, ואף הובע חשש כי בת זוגו הנוכחית תהיה חשופה לסכנה שהמשיב ינהג כלפיה באלימות אם ישוחרר ממעצר. נוכח כל האמור, הומלץ שלא לשחרר את המשיב.

           ביום 21.11.2016  ביקש ב"כ המשיב שיערך תסקיר משלים בו ייבחנו מפקחים אפשריים נוספים או חלופת מעצר שונה. בית המשפט דחה את הבקשה נוכח התסקיר השלילי והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

           בחלוף תשעה חודשים ומשטרם הסתיים משפטו של המשיב, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים נוספים. ביום 27.6.2017 התקיים דיון בבקשה בפני בית משפט זה (כבוד השופטת א' חיות, בש"פ 4930/17), ובו עלו טענות לגבי מהימנות המתלוננת כפי שהשתקפה בחקירתה הנגדית. מכיוון שעד מועד הדיון בפני בית משפט זה לא הושלמה חקירת המשטרה אשר נדרשה בעקבות העדות ולא הוצג תמליל הפרוטוקול, הוחלט בהסכמת המדינה על הארכת המעצר ב-30 ימים בלבד, עד ליום 31.7.2017.

3. ההליך העיקרי: דיון ההקראה התקיים ביום 27.10.2016. לאחר בקשת דחייה מטעם המשיב ניתן ביום 15.12.2016 מענה מפורט לכתב האישום. ביום 3.1.2017 התקיים דיון מקדמי ובו נקבעו דיוני הוכחות לימים 6.3.2017 ו-16.3.2017. ביום 14.2.2017 ביקש ב"כ המשיב לחדול מייצוג המשיב בשל חילוקי דעות, ובית המשפט נענה לבקשה. ביום 23.2.2017 התקיים דיון אליו התייצב עו"ד ניל סיימון מטעם הסנגוריה הציבורית ובו הודיע על ייצוג המשיב. ביום 2.3.2017 התקיים דיון תזכורת בו בוטלה ישיבת ההוכחות הראשונה שנקבעה.