מדינת ישראל נ' פלוני

1.  בפני בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), זו הפעם בפיקוח אלקטרוני, החל מיום 21.8.2018, בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 49376-08-17 בבית משפט השלום בחיפה, לפי המוקדם.

כתב האישום וההליכים עד כה

2.  ביום 24.8.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית משפט השלום שהכיל ארבעה אישומים, ונסב – בחלקו הגדול – על התבטאויות שלגביהן נטען כי הן מסיתות. בהמשך, ביום 25.10.2017 הוגש נגדו כתב אישום מתוקן, שכלל הרחבה של ציטוטי המשיב באחד מהנאומים שאליהם מתייחס כתב האישום.

3. לפי החלק הכללי של כתב האישום, ביום 17.11.2015 ארגון "התנועה האיסלאמית" הוכרז על-ידי שר הביטחון כהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה). בהמשך, מיום כניסתו לתוקף של חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור), ביום 1.11.2016, הוכרז הארגון כארגון טרור. המשיב מתואר בחלק הכללי של כתב האישום כדמות מוכרת ובעלת השפעה רבה בקרב האוכלוסייה המוסלמית בישראל, בגדה המערבית ובעזה. עוד מצוין כי המשיב עמד בראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית משנת 1996 עד שזו הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת. בנוסף לכך, לפי החלק הכללי של כתב האישום, אחד משלושת המחבלים שביצעו את הפיגוע במתחם הר הבית ביום 14.7.2017 (להלן: המחבלים) אמר לשוטר כי הוא "מהחברה של ראיד [כך במקור] סלאח". כמו כן, לפי הנטען, אדם נוסף שנעצר ביום 30.7.2017 בדרכו לתל אביב בכוונה לבצע פיגוע דקירה מסר כי דברים ששמע במהלך נאומו של המשיב מיום 8.7.2017 היו אחד ממניעיו למעשים אלו.

4. האישום הראשון מתאר שלושה פרסומים של המשיב בחשבון שהחזיק ברשת החברתית "פייסבוק", אשר פורסמו במהלך השנים 2016-2015. פרסומים אלה כללו, כך נטען, התייחסות אוהדת לתנועה האיסלאמית. האישומים השני, השלישי והרביעי נסבים על שלושה נאומים שנשא המשיב: ביום 21.7.2017 במסגרת תפילת יום השישי באום אל פאחם, בפני קהל של מאות אנשים; ביום 27.7.2017 במהלך הלוויתם של המחבלים שהתקיימה באום אל פאחם ובה השתתפו אלפי אנשים; וביום 28.7.2017 במסגרת תפילת יום השישי באצטדיון באום אל פאחם, בפני קהל של מאות אנשים. לפי הנטען באישומים אלה, בנאומיו האמורים המשיב פרסם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל-פי תכנם של הפרסומים והנסיבות שבהן פורסמו יש אפשרות ממשית שיביאו לעשיית מעשה טרור.

5. כתב האישום ייחס אפוא למשיב עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ז) וסעיף 85(1)(ו) לתקנות ההגנה, אשר הוחלף על-ידי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, וכן עבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

6. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

7.  בהחלטתו מיום 6.9.2017 הורה בית משפט השלום על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית משפט השלום אמנם קבע כי הראיות הנוגעות לאישום השני והרביעי בהסתה לטרור הן בעוצמה נמוכה, אך הוסיף וקבע כי שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לאישום הראשון והשלישי אשר לגביהם קיימת תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. עוד קבע בית משפט השלום כי קיימת בעניינו של המשיב עילת מעצר וזאת בהתחשב במסוכנות לביטחון הציבור הטמונה בעבירות של הסתה לטרור, בנסיבות שבהן בוצעו העבירות המיוחסות למשיב, לצד העובדה שהמשיב הוא דמות בעלת השפעה רבה על קהילתו, שהוא בעל עבר פלילי בעבירות ביטחון ואף מצהיר כי אינו מתחרט על דבריו. בית משפט השלום קבע כי יש קושי לתת אמון במשיב ללא פיקוח הדוק עליו. בהמשך לכך, בית משפט השלום בחן את חלופת המעצר שהוצעה על-ידי המשיב – בביתו באום אל פאחם, ללא פיקוח אנושי – וקבע כי אין בה כדי לאיין, אף לא באופן חלקי, את מסוכנותו של המשיב מאחר שהוא יכול להמשיך ולבצע עבירות באמצעות כלי התקשורת והאינטרנט.

8.  המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערר על ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים. ביום 15.10.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הערר (עמ"ת 43365-09-17, השופטת א' פורת), בקבעו בין היתר כי אף האישומים השני והרביעי מבוססים מבחינה ראייתית וכי בשל מעמדו של המשיב התבטאויותיו יוצרות סכנה מוחשית לשלום הציבור. בית המשפט המחוזי אף ציין כי בדיון בערר המשיב הביע את התנגדותו לחלופת מעצר.