מדינת ישראל נ' פלוני

1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.5.2018 (מ"ת 36401-02-18, השופטת ת' בזק רפפורט). בית המשפט המחוזי הורה בהחלטתו על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני עד תום ההליכים נגדו.

רקע וההליכים עד כה

2. ביום 16.2.2018 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו מעשים מגונים שאותם ביצע, על-פי הנטען, בקטין שהיה כבן 12 באותה העת (להלן: המתלונן). לאחר מכן הגישה המדינה כתב אישום מתוקן שייחס לו גם מעשים דומים בקטין אחר שהיה כבן 11 באותה העת (להלן: המתלונן הנוסף), כמפורט להלן.

3. האישום הראשון נסב על המעשים המיניים המיוחסים למשיב בקשר למתלונן. על-פי הנטען, קודם ליום 12.3.2017 ניגש המשיב למתלונן במטבחון של בית כנסת בעיר מגוריו (להלן: בית הכנסת), מסר לו שהוא מכיר את אביו ובהמשך הצמיד את גופו לאיבר מינו של המתלונן והחל להתחכך בו. בהמשך הכניס המשיב את ידו מתחת לתחתוניו של המתלונן, אחז באיבר מינו ולחץ עליו. בהמשך לכך, עובר ליום 25.1.2018 פגש המשיב את המתלונן פעם נוספת במטבחון של בית הכנסת. על-פי הנטען, המתלונן הלך לעבר שירותי בית הכנסת והמשיב הלך בעקבותיו. כאשר המתלונן ביקש להיכנס לתא השירותים המשיב דחף אותו פנימה ונעל את שניהם בתוך התא. המשיב הוריד את מכנסיו של המתלונן – שלא בהסכמתו – וכן את מכנסיו שלו, חיבק את המתלונן ובהמשך לכך אחז באיבר מינו של המתלונן ולחץ עליו. לאחר מכן המשיב אמר למתלונן שהוא "רוצה ללקק לו" וכן הורה למתלונן לגעת באיבר מינו של המשיב, אך המתלונן סרב. המשיב אחז בידו של המתלונן ויצר מגע בינה לבין איבר מינו החשוף למשך מספר שניות. בהמשך לכך, במהלך חודש ינואר 2018, המתלונן הבחין במשיב בסמוך לבניין מגוריו. המשיב אחז בידיו של המתלונן, הצמידו לקיר ואמר לו להגיע לבית כנסת אחר וציין כי "יש לו כסף". בתגובה, ובשל פחדו מהמשיב, מסר המתלונן כי יגיע למפגש, אולם הוא לא עשה כן. עוד נטען כי ביום 25.1.2018 הבחינו המתלונן ואחיו במשיב בעודו הולך ברחוב מגוריהם. המתלונן חשב שהמשיב עוקב אחריו ומיהר לביתו שם חשף את הדברים בפני אמו.

4. האישום השני נסב על המעשים המגונים המיוחסים למשיב במתלונן הנוסף. על פי המתואר באישום זה, כשנה עובר ליום 6.2.2018 שהה המתלונן הנוסף במטבחון של בית הכנסת, שם ניגש אליו המשיב ושוחח עמו. לאחר מכן, נצמד המשיב למתלונן הנוסף, כשגופו של המתלונן הנוסף צמוד לדלפק המטבח כשגבו לעבר המשיב. המשיב חיכך את איבר מינו על ישבנו של המתלונן הנוסף מעל בגדיו. המתלונן ניסה להתנגד למשיב אך הלה המשיך במעשיו.

5. על פי האמור בכתב האישום, המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו כשהוא נתון תחת צו פיקוח שהוצא מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הפיקוח). צו הפיקוח ניתן לאחר שחרורו של המשיב ממאסר בן עשרה חודשים (בניכוי ימי המעצר) שאותו ריצה בגין הרשעתו במספר עבירות של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בצו נאסר על המשיב, בין היתר, לשהות ביחידות עם קטינים שאינם ילדיו.

6. בגין מעשיו של המשיב יוחסו לו שלוש עבירות של מעשים מגונים בקטין שלא בהסכמה חופשית לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק וכן ארבע הפרות של צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הפיקוח.

7. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהמשך לדיון שהתקיים בבקשה זו, הציע המשיב שתי חלופות למעצר מאחורי סורג ובריח – ביתם של אביו ובת זוגו בבני ברק, ולחלופין בית מבודד במושב באזור ירושלים שמשפחתו שכרה לצורך כך (להלן: הבית במושב). המשיב הציע כמפקחים את אביו ובת זוגו של האב, ששימשו כמפקחים בהליך משפטי קודם בעניינו, וכן את שני אחיו. על רקע זה, הורה בית המשפט המחוזי לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המשיב שיבחן את החלופות המוצעות.

8. ביום 26.3.2018 הגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו של המשיב. שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון להישנות התנהגות מינית עוברת חוק מצדו של המשיב היא גבוהה. בהמשך לכך ובהתאם להתרשמותו של שירות המבחן מהמפקחים המוצעים, שירות המבחן חיווה דעתו כי ניתן יהיה להעביר את המשיב לחלופת מעצר רק אם החלופה תלווה בשילובו בטיפול ייעודי וכוללני לעברייני מין. בהקשר זה, ציין שירות המבחן את מרכז "מעגלים" לטיפול ייעודי בעברייני מין בפתח תקווה (להלן: המרכז) כמקום אפשרי לטיפול. עוד צוין כי טיפול ייעודי לעברייני מין עלול להעלות את רמת החרדה של המשיב, אשר סובל ממחלה פסיכיאטרית, ולהחריף את הסימפטומים שלה. על כן ביקש שירות המבחן לקבל חוות דעת פסיכיאטרית, אשר טרם התקבלה ביום עריכת התסקיר. מסיבה זו, וכן בשל העובדה שהערכות המסוכנות של המשיב טרם התקבלו על-ידי שירות המבחן באותו מועד, קבע שירות המבחן כי אין באפשרותו ליתן המלצה באותו שלב.