מדינת ישראל נ' פלוני

1. בקשה מספר שלוש עשרה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, עונשין ודרכי טיפול), התשל"א-1971, ב-45 ימים החל מיום 29.1.2018 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו, לפי המוקדם מביניהם.

2. ביום 12.2.2016 הוגש נגד המשיב, יליד שנת 1999, כתב אישום המייחס לו בשלושה אישומים שונים, עבירת רצח, ניסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, איומים, חבלה בכוונה מחמירה וקשירת קשר לפשע. בהמשך תוקן כתב האישום פעמיים, ואביו של המשיב הוסף כנאשם נוסף (להלן: האב). העובדות הרלוונטיות הובאו בהרחבה במסגרת החלטות קודמות בעניינו של המשיב (בש"פ 1029/17; בש"פ 6151/16), לכן אמנע מלפרטן בשנית. די בכך שאומר כי המסכת העובדתית בכתב האישום מתארת שורה של אירועים אלימים שהתרחשו על רקע סכסוך בין המשיב לבין קטינים אחרים ואשר הסתיימו במותו של אדם ובפציעתם של אחרים.

הבקשות הקודמות להארכת מעצרו של המשיב

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי נגד המשיב, הוגשה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים נגדו. בהמשך לבקשה ולבקשת בא-כוח המשיב הורה בית המשפט המחוזי (השופט מ' לוי) על עריכת תסקיר מעצר על אודות המשיב. ביום 3.7.2016 הוגש התסקיר ובו צוין כי ממצאי הבדיקה הפסיכולוגית שנערכה למשיב מלמדים על כך שמדובר בנער בעל יכולת שכלית תקינה, שליטה עצמית ושיפוט מוסרי נורמטיבי. לצד זאת, נמצא כי בנסיבות מסוימות עלול המשיב לנטות להתנהגות קיצונית. באשר לחלופת מעצר, נוכח העבירות המיוחסות למשיב, המצביעות על פוטנציאל מאסר ממושך, ורשימת ההמתנה הארוכה למעונות נעולים, לא הומלץ להעבירו לחלופת מעצר במעון נעול. בהמשך לכך, ביום 19.7.2016 הורה בית המשפט המחוזי על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

4. ביום 8.9.2016, בחלוף ששה חודשים ממועד מעצרו של המשיב, האריך בית משפט זה את מעצרו ב-45 ימים נוספים (השופט (כתוארו אז) ח' מלצר). במקביל, הורה בית המשפט לשירות המבחן לשלב את המשיב ברשימת ההמתנה למעון נעול, על מנת שעם מציאת מקום פנוי במעון יוכל לפנות לבית המשפט כדי שתבחן חלופה זו.

5. בהמשך, ביום 25.9.2016 הוארך מעצרו של המשיב ב-45 ימים נוספים (השופט מ' מזוז). במסגרת החלטה זו הועלה ספק האם החלופה של מעון נעול תהיה הולמת בנסיבות המקרה, נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו. בחודש נובמבר 2016 הגישה המבקשת בקשה שלישית להארכת המעצר וביום 5.12.2016 הורה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן) על הארכת המעצר ב-45 ימים נוספים נוכח המסוכנות הרבה המיוחסת לו, חרף הקושי הכרוך בהארכת מעצר נוספת קודם שהחלו דיוני ההוכחות בעניינו.

6. ביום 21.12.2016 הורה בית משפט זה (השופט נ' סולברג) על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים נוספים. עם זאת, שירות המבחן לנוער התבקש לשוב ולבחון את אפשרות שילובו של המשיב במעון נעול, נוכח התמשכות ההליכים. בהמשך להחלטה זו, ביום 4.1.2017 הודיע שירות המבחן לבית המשפט המחוזי כי אין צפי לשילובו של המשיב במעון נעול. בהודעה צוין כי נוכח רשימת ההמתנה הארוכה, גילו של המשיב וההעדפה לשילובם של קטינים בני 14 ומטה עם פוטנציאל שיקומי במעונות, המשיב אינו נכלל ברשימת ההמתנה למעון נעול.

7. משלא הסתיים משפטו של המשיב, הגישה המבקשת בקשה חמישית להארכת מעצרו ב-45 ימים נוספים. ביום 6.2.2017 קיבל בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז) את הבקשה "בלב כבד" והורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים נוספים. בהיעדר אפשרות לחלופה מוסדית של מעון נעול, הורה בית המשפט לשירות המבחן להגיש תסקיר שיבחן את אפשרות העברתו של המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני.

8. ביום 26.2.2017 הוגש התסקיר במסגרתו נבחנה אפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני בבית המשפחה בעיר טייבה בפיקוח אמו ואחותו. שירות המבחן סבר כי בית המשפחה נמצא מתאים לחלופת מעצר, אך קיים קושי להעריך את יכולתן של האם והאחות להציב גבולות למשיב. בעקבות הגשת התסקיר, הגיש בא-כוח המשיב בקשה דחופה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי על החלטת המעצר עד תום ההליכים מיום 19.7.2016, וביום 7.3.2017 נערך דיון בבקשה. לאחר שמיעת הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי (השופט א' הימן) את הבקשה, בציינו שחלופת המעצר המוצעת אינה חלופה הדוקה דיה, כפי שנדרשת בעניינו של המשיב.