מדינת ישראל נ' פלוני

1. לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 6.10.2017, או עד למתן פסק דין, בתפ"ח 22727-10-15, בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המשיב הוגש, ביום 13.10.2015, כתב אישום, המייחס לו עבירות של בעילה במשפחה, לפי סעיף 351(א), בנסיבות סעיפים 345(א)(1), 345(א)(3) ו-345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשים מגונים במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(2), בנסיבות סעיפים 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין; וכן, תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין.

          על פי החלק הכללי של כתב האישום, למשיב ולגרושתו א' (להלן: האם), שבעה ילדים משותפים, שביניהם: נ', ילידת 29.03.2003 (להלן: המתלוננת); ל', ילידת 5.08.2005; ו-לי', יליד 19.11.2006. בין החודשים דצמבר 2012 ויולי 2015, התגוררו ילדיו של המשיב, למעט בנו הבכור, בביתה של האם, והגיעו לבקרו אחת לשבועיים, בביתו בXXX. נטען בכתב האישום, כי בתקופה הרלוונטית, בארבע הזדמנויות שונות, פגע המשיב מינית במתלוננת, אנס אותה פעמיים וביצע בה מעשים מגונים. כמו כן, באותה תקופה, במספר הזדמנויות שונות, תקף המשיב את המתלוננת ואת ל'.

          במסגרת האישום הראשון נטען, כי בין התאריכים 14.07.2015-1.07.2015, בעת שהמתלוננת ישבה בסלון, התיישב המשיב לידה והחל לגעת בחזה שלה, מעל חולצתה. בהמשך, תפס המשיב את המתלוננת, והכניס את ידיו לתוך חולצתה ומכנסיה, נגע בחזה ובאיבר מינה, וכן החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. המתלוננת התנגדה למעשיו של המשיב, אך ללא הועיל. לאחר מכן, נשכב המשיב על המתלוננת והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. המתלוננת התנגדה למעשיו של המשיב וביקשה ממנו לחדול, אך בתגובה הוא צעק עליה, ואמר לה "עזבי אותי בא לי להמשיך, שבי בשקט ואל תספרי לאף אחד". כעבור זמן מה, חדל המשיב ממעשיו, והמתלוננת הלכה לחדרה בבכי.

          בגדרי האישום השני נטען, כי ביום 15.07.2015, לאחר שחזרה המתלוננת מבילוי בלונה פארק, התפשט המשיב מבגדיו, הפשיט את המתלוננת, נגע בגופה והכניס את אצבעותיו לאיבר מינה, תוך שהוא מכאיב לה. המתלוננת התנגדה למעשיו של המשיב וביקשה כי יחדול ממעשיו, אך הלה לא נענה לקריאותיה. יומיים לאחר מכן, ביום 17.07.2017, אושפזה המתלוננת במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים הדסה עין כרם, במצב פסיכוטי פראנואידי.

          באישום השלישי נטען, כי במהלך החודשים מאי – יוני 2015, באחד מסופי השבוע, ישנו המשיב, המתלוננת, ל', ו-לי' בסלון בית המשיב. נטען, כי בשעה 03:00 לפנות בוקר, נשכב המשיב על המתלוננת בהיותם ערומים. המתלוננת אמרה למשיב "זה כואב לי, רד ממני", אולם המשיב לא נענה לבקשת המתלוננת.

          במסגרת האישום הרביעי נאמר, כי באחד מסופי השבוע, ישנו המשיב, המתלוננת, ל', ו-לי' בסלון ביתו של המשיב. בשעת לילה, נשכב המשיב על המתלוננת, כשהם מכוסים בשמיכה, כאשר בגדיו של המשיב ותחתוניו על הרצפה.

          בגדרו של האישום החמישי והאחרון נטען, כי במהלך התקופה הרלוונטית, במספר הזדמנויות, נהג המשיב להכות את ילדיו בביתו. באחד מימי חמישי, תקף המשיב את ל' בסלון ביתו והכה אותה בחוזקה על גבה. במקרה נוסף, תקף המשיב את ל' והכה אותה על הישבן והגב. במספר מועדים אחרים, הכה המשיב גם את המתלוננת.