מדינת ישראל נ' פלוני

1. לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), החל מיום 22.3.2017, או עד למתן פסק דין, בתפ"ח 43725-03-16, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לנוער (להלן: בית המשפט המחוזי), לפי המוקדם.

2. ביום 13.3.2017, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

רקע והליכים קודמים

3. נגד המשיב ואביו הוגש, ביום 10.7.2016, כתב אישום מתוקן בשנית, המייחס להם עבירות של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון רצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין (2 עבירות); וכן, קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. בנוסף, מיוחסות למשיב, לבדו, עבירות של ניסיון רצח, לפי סעיף 305 לחוק העונשין; חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1)+(2) לחוק העונשין (2 עבירות); פציעה בנסיבות מחמירות (סכין ובצוותא), לפי סעיף 335(א)(1)+(2), בנסיבות סעיף 334 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; וכן, תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א), בנסיבות סעיף 379 לחוק העונשין. עובדות כתב האישום פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה (בש"פ 6151/16 מדינת ישראל נ' פלוני (8.9.2016); בש"פ 7406/16 מדינת ישראל נ' פלוני(25.9.2016); בש"פ 8628/16 מדינת ישראל נ' פלוני (5.12.2016); ובש"פ 1029/17 מדינת ישראל נ' פלוני (6.2.2017)). על כן, אתייחס בקצרה לעיקרי הדברים בלבד.

          על פי החלק הכללי של כתב האישום, במהלך חודש יוני 2015 התגלע סכסוך בין המשיב לבין קטינים אחרים, אשר יש ביניהם קרבה משפחתית. במסגרת האישום הראשון נטען, כי ביום 25.12.2015, בעקבות שיחת טלפון שבה הושמע איום כלפיו, הגיע פ.א., אחד מאותם קטינים, ביחד עם שניים מבני דודיו, לביתו של המשיב, על מנת לברר האם המשיב אחראי לשיחה זו. בתגובה לשאלתם, הצמיד המשיב סכין לחזהו של פ.א., חתך אותו באמצעותה, איים על השלושה כי יפגע בהם אם לא יסתלקו, ובעט בראשו של אחד מהם.