מדינת ישראל נ' פלג

הרשעת הנאשם

1.הנאשם, יליד 1943, הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח, בניגוד לסעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (10 עבירות); ומסירת תרשומת כוזבת בדו"ח על פי הפקודה, בניגוד לסעיף 220(2) לפקודה (2 עבירות).

על פי הכרעת הדין, הנאשם בעליה ומנהלה של חברה המייצרת ומשווקת מזון לעופות. הנאשם קיבל בירושה מדודתו שנפטרה בשנת 1991 סך של כמיליון מארק גרמני. החל משנת 1993 החזיק הנאשם את הסכום האמור בחשבון בבנק SAL OPPENHEIM הגרמני. בשנת 2011 מכר הנאשם את ניירות הערך שברשותו בחשבון הבנק הגרמני, סגר את החשבון והעביר את מכלול הנכסים שהיו בו לחשבון בנק חדש שפתח בבנק UBS השוויצרי.

לאורך השנים הנאשם התעדכן בקביעות במתרחש בחשבונות הבנק הזרים וביצע בהם פעולות שונות, לרבות מכירה וקניה של ניירות ערך, משיכות והעברות כספים.

משנת 2004 ועד לשנת 2013 הנאשם הפיק מהנכסים שעמדו לרשותו בחשבונות הבנק הזרים הכנסות שסכומן לא יפחת מ-4,308,019 ₪ הנובעות מריבית, דיבידנד ורווחים מניירות ערך.

בכל אחת משנות המס 2013-2004 הגיש הנאשם דו"ח שנתי על הכנסותיו לפקיד השומה לפי הוראות פקודת מס הכנסה, כאשר לפי הוראות תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח-1988 היה עליו לדווח בדו"ח השנתי על הכנסותיו ולהצהיר על קיומם של נכסים בחו"ל ככל שהם בסך העולה על הרף הקבוע בתקנות. בשנים 2011 ו-2013 עלה שווי נכסיו של הנאשם בחשבונות הבנק הזרים על הרף הקבוע בתקנות, כך שהיה עליו להצהיר על קיומם של הנכסים בחו"ל בדו"חות שהגיש בשנים אלו, ועם זאת הנאשם לא הצהיר על קיומם של חשבונות הבנק הזרים בדו"חות השנתיים שהגיש בשנים אלו. הנאשם פעל כן במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.

2.בהכרעת הדין נדחו טענותיו העובדתיות והמשפטיות של הנאשם, וביניהן – טענות לענין ביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית שננקטה נגדו, כאשר מעורבים אחרים בפרשה "זכו" לסגירת התיק כנגד תשלום כופר, ואילו הוא, ששיתף פעולה עם החוקרים, הודה בחקירה והגיש לחוקרים את דפי חשבונות הבנק שעל בסיסם הוכן כתב האישום, הועמד לדין; טענות בדבר אי קבילות הודעותיו של הנאשם שנגבו, לכאורה, תוך הפרת זכות ההיוועצות ועת נחקר ללא אזהרה ומבלי שיודע אודות זכויותיו; טענות בדבר אי קבילות מסמכים שנתפסו במשרד רואה החשבון שלו, הואיל ואלה נתפסו, לכאורה, ללא צו שיפוטי ותוך הפרת חסיון עורך-דין-לקוח שעמד לנאשם; וכן טענות בדבר חוסר הוגנות של המדינה בהגשת כתב האישום נגד הנאשם, כאשר בעת הרלוונטית לפתיחת החקירה וההעמדה לדין תוקן "נוהל גילוי מרצון", כך שלמעשה הוענקה "חסינות" מהעמדה לדין לאזרחים שבחרו למסור מידע לרשויות אודות כספים ונכסים שהחזיקו אשר חייבים במס.

עדי אופי

3.מטעם ההגנה העידו שלושה עדי אופי.

גב' שולמית חן, מנהלת החשבונות של החברה אותה מנהל הנאשם, העידה שבנה נשוי לבתו של הנאשם. תחילה עבדה כמזכירה בחברה, אך הנאשם לחץ עליה להרחיב השכלתה ובזכותו למדה הנהלת חשבונות והיא משמשת כמנהל חשבונות בחברה מזה 20 שנים. היא הדגישה שהנאשם תמיד התייחס אליה ואל העובדים באופן מיטבי וסייע ככל הניתן. הנאשם מעסיק בחברה שמונה עובדים. התנהלותו מול רשויות המס היתה ללא דופי והוא תמיד שילם מיסים בזמן. לדבריה, העסק כולו תלוי על כתפיו של הנאשם אשר רק לו הידע והנסיון להתנהל מול ספקים, לרקוח את התערובת המדוייקת לעופות ולטפל במשלוחי המזון לבעלי הלולים. לדבריה, מדובר בידע שנצבר אצל הנאשם משך שנים רבות ואינו ניתן להעברה לבן ממשיך או לשותף עסקי.

גב' שרה גבאי, בתה של בת זוגו של הנאשם, סיפרה בהתרגשות שהנאשם משמש לה כאב מאז גיל שבע. גם גב' גבאי עובדת במפעל של הנאשם מזה שש שנים בייצור ובהכנת תערובות ובעבודה משרדית. לדבריה, במידה והנאשם יישלח למאסר, המשפחה תיאלץ לסגור את העסק, שכן אין לנאשם תחליף.

מר אמין מסארווה, נהג משאית בחברה, סיפר שהוא עובד אצל הנאשם 16 שנים ומשמש כיד ימינו. גם הוא סיפר שהנאשם בנה את העסק בשתי ידיים, צבר ידע ונסיון משך עשרות שנים ואחראי בלעדי להכנת התערובות ואחזקת המכונות ותיקונן. לדבריו, במידה והנאשם ייעדר מהעסק לתקופה ממושכת, העסק לא ישרוד והמשמעות היא שהוא ויתר העובדים, בעלי משפחות וילדים, ייפלטו ממעגל העבודה. הסכנה חמורה שבעתיים כאשר מדובר בתקופה קשה במשק נוכח התפרצות נגיף הקורונה.