מדינת ישראל נ' עותמאן עמאש

בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), ב-90 ימים החל מיום 6.6.2018 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח  18294-06-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

רקע והליכי מעצר

1. ביום 8.6.2017 הוגש נגד המשיב ונאשם נוסף (להלן: הנאשם הנוסף) כתב אישום המייחס להם עבירות של רצח בכוונה תחילה לפי סעיפים 300(א)(2), 301 ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ולהלן: החוק; ניסיון לרצח לפי סעיפים 305(1) ו-29 לחוק; קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; ועבירות בנשק לפי סעיפים 144(א), 144(ב) ו-29 לחוק. פרטי כתב האישום הובאו בהחלטתו של השופט מ' מזוז (בש"פ 1757/18). בתמצית ייאמר כי במסגרת סכסוך בין המשיב, הנאשם הנוסף (להלן יחד: הנאשמים) ובני משפחתו של הנאשם הנוסף, לבין בני משפחה אחרת (להלן: בני המשפחה), הנאשמים הצטיידו מבעוד מועד בנשק חם וגמלו בליבם לגרום למותם של בני המשפחה. הנאשמים הגיעו לבית בני המשפחה, והנאשם הנוסף החל לירות לעברם לפחות שמונה יריות. המשיב ירה יריות רבות באוויר במטרה למנוע הפרעה לירי שביצע הנאשם הנוסף, להבריח את הנוכחים באירוע ולאפשר להם להימלט מהמקום. לאחר שהנאשמים נמלטו, הם העבירו את כלי הנשק לאחרים במטרה להעלימם ולשבש את החקירה. כתוצאה מהמעשים הנ"ל, נגרם מותו של אחד מבני המשפחה ושניים מאחיו נפצעו.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם (מ"ת 18354-06-17). ביום 13.8.2017 הורה בית המשפט (כב' השופט א' פורת) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, בהסכמת בא-כוחו, לנוכח עילת המעצר העולה מהאישומים והיעדר מחלוקת ביחס לתשתית הראייתית הלכאורית והיעדר חלופת מעצר.

3. ביום 28.11.2017 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים. בדיון שנערך ביום 11.12.2017 טען המשיב נגד הראיות לכאורה, וציין כי דיון ההוכחות הראשון בתיק העיקרי נקבע רק לחודש מאי 2018. על כן, הכרסום בחומר הראיות וחלוף הזמן מצדיקים, לשיטתו, שקילת חלופת מעצר. ביום 8.1.2018 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע המעשים המיוחסים למשיב. עוד צוין כי מועדי דיון בינואר ובפברואר 2018 שהוצעו לבאי-כוח הנאשמים לא התאימו ליומנם, וזאת הסיבה לקביעת דיוני ההוכחות בחודש מאי 2018. נקבע כי משהביעו באי-כוח הנאשמים הסכמה מפורשת לדחייה אין להם אלא להלין על עצמם, ונסיבות אלה אינן מניבות סעד של שחרור ממעצר. לפיכך, הבקשה לעיון מחדש נדחתה.

4. משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב, הגישה המבקשת בקשה ראשונה להארכת מעצרו. ביום 4.3.2018 קיבל בית משפט זה (השופט מ' מזוז) את הבקשה, בעמדו על חומרת העבירות המיוחסות למשיב; המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו; ועל כך שאין מדובר במקרה בו מוצדק לבחון אפשרות לחלופת מעצר עקב התארכות ההליכים (בש"פ 1757/18 הנזכר לעיל).

5. להשלמת התמונה יצוין כי הנאשם הנוסף נעצר אף הוא עד לתום ההליכים המשפטיים. ביום 6.9.2017 נדחתה בקשתו לעיון חוזר, ומאז הסכים להארכת מעצרו בבית משפט זה.

השתלשלות העניינים בתיק העיקרי

6. ביום 22.6.2017 בוצעה הקראה של כתב האישום. מאז, הדיונים נדחו פעמיים לבקשת באי-כוח הנאשמים, הוחלף המותב הדן בתיק, ולבסוף, מועד מתן המענה לכתב האישום נקבע ליום 2.11.2017. במועד זה, ביקשו באי-כוח הנאשמים למסור תגובתם בכתב, שנמסרה על-ידי המשיב ביום 10.12.2017. כאמור לעיל, בישיבה ביום 27.9.2017 הוצע לבאי-כוח הנאשמים לקיים דיוני הוכחות במועדים מוקדמים יותר, אך אלו לא התאימו ליומנם. על כן, נקבעו ארבעה מועדי הוכחות למאי 2018, מתוכם שלושה התקיימו בפועל (דיון אחד התבטל בהסכמה לאור הולדת בנו של בא-כוח המבקשת בהליך העיקרי). במהלך דיונים אלו נשמעו שישה עדי תביעה, נוספו לכתב האישום שישה עדי תביעה נוספים, ונקבעו ארבעה דיוני הוכחות נוספים לחודשים אוקטובר ונובמבר 2018. בית המשפט ציין כי לאחר שיודיעו באי-כוח הנאשמים אם הם מוותרים על מי מעדי התביעה, יתווספו מועדים נוספים בהתאם לצורך.