מדינת ישראל נ' ע.ג.

בקשה להארכת מעצרה של המשיבה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 בתשעים ימים החל מיום 1.4.2017, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 18312-10-14 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. 

2. ביום 12.10.2014 הוגש נגד המשיבה כתב אישום המייחס לה עבירות של רצח, מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט. על-פי המתואר בכתב האישום, בחודש אוגוסט 2014 גמלה בלבה של המשיבה החלטה להמית את ר.מ. להלן: המנוחה) על רקע קיומו של קשר רומנטי בין המנוחה לבין בן-זוגה של המשיבה, מ.א.א. (להלן: א.א.). כתב האישום מפרט מהלך מורכב ומניפולטיבי שטוותה המשיבה, כולל באמצעות שניים מחבריה, שבסופו המיתה את המנוחה והשליכה את גופתה במקום פתוח. בהמשך אף נקטה בפעולות שונות לשיבוש החקירה ולהכשלתה, וכן העלילה על א.א., כמי שכביכול ביצע את הרצח, על-ידי הטמנת חלקים מגופת המנוחה וחפצים שלה ברכבו - מהלך שבעקבותיו נעצר א.א. למשך כ-5 שבועות.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים נגדה. ביום 3.12.2014 הסכים בא-כוחה של המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה ולמעצרה, תוך שמירת זכותה להגיש בקשה לעיון חוזר בעתיד, ככל שיהיה כרסום בראיות ותימצא חלופת מעצר מתאימה. נוכח הודעת בא-כוחה של המשיבה, הורה בית המשפט על מעצר המשיבה עד לתום ההליכים נגדה.

4. ניהול משפטה של המשיבה התארך עת רבה וחלו בו עיכובים ממושכים מסיבות שונות. עקב כך נדרש בית משפט זה שוב ושוב לבקשות להארכת מעצרה, חלקן בהסכמתה.

5. במסגרת הבקשה החמישית להארכת מעצרה של המשיבה, נעתר בית משפט זה להארכת המעצר, אך זאת בכפוף לכך שייערך למשיבה תסקיר שייבחן אפשרות לשחררה לחלופת מעצר בפיקוח במקלט לנשים מוכות, שעל בסיסו תוכל המשיבה להגיש בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרה (בש"פ 5050/16, מיום 10.7.2016). תסקיר כאמור הוגש ביום 31.7.2016, אך הוא נמנע מלהמליץ על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר במקלט לנשים מוכות, נוכח הערכת שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון גבוהה למעורבות המשיבה באירוע אלים כלפיה או מצידה, ולאור ההוראה הברורה לפיה מקלטים לנשים מוכות אינם מיועדים לשמש חלופת מעצר או מעצר בתנאים של פיקוח אלקטרוני.

6. הבקשה השישית להארכת מעצר המשיבה נדונה בפני ביום 29.9.2016. באותה עת הייתה המשיבה עצורה מזה כשנתיים ימים, כאשר ההתקדמות במשפטה הייתה מוגבלת, ובתקופת ההארכה המבוקשת לא היה קבוע למעשה כל דיון בתיק. בהחלטתי שניתנה בו ביום מתחתי ביקורת על קצב התנהלות ההליך והוריתי כי ייערך תסקיר נוסף בעניינה של המשיבה, במסגרתו תיבחן חלופת מעצר שתציע המשיבה, ולאו דווקא חלופה מוסדית, וכי התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי אשר ידון בו במעמד הצדדים בגדר בקשה לעיון חוזר, ויקבל החלטה בהתאם למכלול הנסיבות הרלבנטיות. בכפוף לכך התקבלה הבקשה להארכת מעצרה של המשיבה ב- 90 ימים נוספים (בש"פ 7401/16).

         ביום 12.12.2016 הוגש תסקיר בעניינה של המשיבה, אשר בחן שתי חלופות מעצר ומספר מפקחים שהוצעו על-ידה. שירות המבחן מצא כי חלופות המעצר שהוצעו אינן יכולות לספק מענה הולם לרמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מן המשיבה, וכן פסל את כל המפקחים שהוצעו, ושב על המלצתו להותירה במעצר על לתום ההליכים נגדה. לאחר דיון במעמד הצדדים בתסקיר שהוגש ובבקשה לעיון חוזר מטעם המשיבה, ניתנה ביום 9.1.2017 החלטת בית המשפט המחוזי (השופט ב' שגיא), בה דחה את הבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרה של המשיבה. בית המשפט קבע כי נוכח המסוכנות ה"גבוהה ביותר" הנשקפת מהמשיבה והחשש הממשי לשיבוש הליכים, "נדרשות נסיבות יוצאות דופן וחלופת מעצר הדוקה במיוחד על מנת שניתן יהיה להבטיח את ביטחון הציבור ולהורות על שחרורה", ובמקרה דנן תסקיר שרות המבחן אינו ממליץ על שחרור לחלופה, ואין הצדקה במקרה זה לסטות מהמלצת שירות המבחן. עוד ציין בית המשפט כי קצב התקדמות המשפט הואץ מאוד.

         ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו נדחה ביום 1.3.2017 על-ידי בית משפט זה (השופט נ' הנדל - בש"פ 1223/17), משנמצא כי לא נפל פגם באיזון שערך בית המשפט המחוזי בין השיקולים השונים.

7. בהמשך לכך אושרה גם הבקשה השביעית להארכת מעצרה של המבקשת (בש"פ 10055/16, מיום 13.3.2017). בית משפט זה קבע כי הגם שהמשיבה מצויה במעצר תקופה ארוכה ביותר, הנתונים שהוצגו לפניו מלמדים על האצה בקצב התנהלות התיק העיקרי, ודאי ביחס למצב בעבר, ומצא כי המסוכנות הנשקפת ממנה והיעדר חלופה מתאימה מובילים למסקנה כי אין מקום להורות על שחרורה בשלב זה.