מדינת ישראל נ' מ'

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום שהוגש במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של פציעה ומעשה פזיזות ורשלנות.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 27.11.2018 שהה הנאשם בביתו בכפר סבא ושמע רעש חשוד בבית. הוא נכנס לחדר השינה וראה אדם יוצא מהחלון ובורח לכוון הכביש הראשי. הנאשם הביט מהחלון וראה אדם נוסף עומד מחוץ לבית. לאחר שהבחין כי ארנקו וצרור המפתחות שלו אינם, החליט הנאשם לרדוף אחר הפורצים. הוא יצא מביתו כשבכיסו אקדח מסוג לוק, נכנס לרכבו והחל נוסע לכון מתחם G בכפר סבא. כ- 200 מטר לפני המתחם חנה הנאשם את רכבו והמשיך לחפש אחר הפורצים. בהגיעו סמוך למתחם, הבחין בשני אנשים יושבים בתחנת אוטובוס וחשד כי הם הפורצים. הוא פנה לאחד מהם ושאל אותו היכן רכושו הגנוב, והלה הבחין באקדח, דחף את הנאשם והחל בורח מהמקום. האדם הנוסף הבחין במתרחש והחל אף הוא בבריחה. הנאשם החליט לעצור את הפורצים וירה לכוונם. כתוצאה מהירי, נפגע אחד מהם בכתף שמאל, פונה לבית החולים מאיר ושוחרר באותו היום לאחר טיפול. כמו כן נפגע רכב שהיה בסמוך.

הנאשם יליד 1969 ואין לחובתו הרשעות קודמות.

ב"כ הצדדים עותרים במשותף, במסגרת ההסדר, להטיל על הנאשם עונש של  5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע הירי ולבעל הרכב. הפיצוי הופקד טרם ישיבת היום.

ניתנת האמת להיאמר, העונש המוצע במסגרת הסדר הטיעון נחזה בעיני קל באופן משמעותי יחסית לטיב המעשה.  כתב האישום אינו מפרש מדוע חשב הנאשם באותם אנשים שישבו בתחנת האוטובוס ורק מוזכרת זהותם האתנית של אותם אנשים – ערבים. גם כאשר חושד האזרח מטעמים טובים יותר מאלה שעמדו לפני הנאשם כי רכוש נגנב על ידי מאן דהוא, אין הוא רשאי בשום פנים ואופן לנהל מרדף עצמי חמוש כפי שניהל הנאשם כאן ובוודאי שאין הוא רשאי לירות לעבר גופם של אנשים, כפי שעשה הנאשם כאן.

למרות האמור, דברי ב"כ הצדדים שכנעוני כי העונש המוצע, חרף קלותו, אינו נופל במידה כזו מתחתית מתחם העונש ההולם מקרה זה, באופן שיחייב את התערבותי בהסדר הטיעון.

אני גוזר אפוא על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל בן 5 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות בצ'יימס כפר סבא, החל ביום 9.8.2020. על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס רמלה, באותו מועד בשעה 08:00.

מאסר על תנאי בן 5 חודשים והתנאי הוא כי בתקופה בת 3 שנים לא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות.

על הנאשם לשלם לנפגע העבירה, (ע"ת/1), פיצוי בסך של  18,000 ₪ ו"פסיפיק רכב ותחבורה" ח.פ 511863805 סך של 2,000 ₪.

הסכום הכולל כבר הופקד והוא יועבר לנפגעי העבירה בהתאם לפרטים המצויים בתיק.

המאשימה תודיע לנפגעי העבירה כי נפסקו פיצוים לזכותם.

ניתן צו לאקדח כפי עתירת המאשימה.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' סיוון תש"פ, 27/05/2020 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפה אטלן