מדינת ישראל נ' מ'

אני מורה על זיכויו של הנאשם.

רקע:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של גידול סמים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן- פקודת הסמים).

בכתב האישום נטען כי בתקופה מסוימת ועד לתאריך 13.05.18 גידל הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס. נטען כי הנאשם ייעד ארון נייד בחדר השינה שלו, הכולל תאורה ואוורור לקיום מעבדת סמים, בה גידל שתיל מסוג קנבוס. נטען עוד כי השתיל הכיל סם במשקל של 541.19 גרם נטו.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום. נטען כי החיפוש שבוצע בביתו של הנאשם היה בלתי חוקי. במסגרת ההליכים המקדמיים הוגשה על ידי ההגנה עתירה לגילוי ראיה חסויה (בע"ח 39100-09-19). בגדרו של הליך זה, הוצג לבית המשפט דוח פראפרזה קצר שממנו עולה כי התקבל מידע מודיעיני בדבר החזקת סמים על ידי הנאשם. קיומו של המידע המודיעיני כבסיס לחיפוש לא צוין בדוחות הפעולה או במזכרים בתיק.

המאשימה מבססת את חוקיות החיפוש על דוח פעולה ת/1, שנערך על ידי רס"מ גאנם לאחר ביצוע החיפוש בביתו של הנאשם. פרשנותו של דוח זה עומדת במחלוקת בין הצדדים, ומפאת חשיבותו לבירור האשמה, חלקים ממנו יובאו כלשונם. כך, בחלק הנוגע לפרטי האירוע, פותח רס"ר גאנם את תיאורו כך: "הגעתי לרחוב השישה עשר 43 דירה 8 קומה אחרונה מצד ימין הרחתי ריח חזק של חומר ככל הנראה חשוד כסם". בעדותו בבית המשפט נשאל על ידי ב"כ המאשימה האם הגעתו עם שוטרת נוספת לדירה נבעה מתלונה על רעש. על כך השיב כי "לא זוכר את זה. יכול להיות. מה שאני לא זוכר אני לא אענה" (שם, ש' 20). עם זאת, בהמשך, ובהתייחס לפתיח דוח הפעולה שערך, הסביר כי "קיבלתי את זה כמידע מודיעיני ועל פי זה נכנסתי לבית" (עמ' 7 לפרוט', ש' 26). ניתוח עדותו של רס"מ גאנם, כאמור, מהווה נדבך חשוב בבחינת חוקיות החיפוש, והיא תובא בהרחבה בהמשך.

תמצית טענות הצדדים

לטענת המאשימה, מדובר בחיפוש חוקי וכשר. נטען כי המידע המודיעיני שהתקבל בעניינו של הנאשם הוא-הוא מבסס את החשד הסביר שהצדיק את עריכת החיפוש. נטען עוד כי גם אם עדותו של רס"מ גאנם הייתה בלתי קוהרנטית בחלקה, ברי כי הוא פעל על פי הוראות מפקדיו והמידע המודיעיני, ומשכך לא נפל פגם בהליך החיפוש.

עוד טענה המאשימה כי גם אם יקבע כי המדובר בחיפוש בלתי חוקי, אין הכרח להורות על פסילת הראיות מלשמש כראיות קבילות, תוך שהפנה לקריטריונים שהותוו בפסק הדין ב- ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461 (2006) (להלן: עניין יששכרוב). לטענתה, תוצאה זו מתיישבת אף עם הודאתו של הנאשם במיוחס לו במסגרת חקירתו במשטרה, תוך הפנייה לפסיקה בנושא. עוד נטען כי יש לתת משקל לפגמים שנמצאו בהליך החיפוש, באם ימצאו כאלה, בשלב גזירת הדין בלבד.